תקציר המאמר

המחקר נעשה בשיתוף עם פרופ' טומי דרייפוס מאוניברסיטת תל אביב

המחקר עוסק בניתוח הצגת הוכחה מתמטית ברמה אקדמית, תוך התייחסות לאופן בו מוצגים המבנה הלוגי והמאפיינים הלא פורמליים של ההוכחה בהקשר מסוים. המחקר מתמקד במאפיינים רטוריים של הצגת ההוכחה, ומשתמש ברעיונות מ'הרטוריקה החדשה' של חיים פרלמן. בפרק, מוצג ניתוח של אפיזודה משיעור לפרחי הוראה בתורת הקבוצות, במהלכו הוצגו והוכחו חוקי הפילוג לקבוצות (איחוד מעל חיתוך, חיתוך מעל איחוד). המרצה השתמשה בידע קודם של הסטודנטים לגבי חוקי הפילוג האריתמטיים כדי לעורר קונפליקט קוגניטיבי אצל הסטודנטים בנוגע לחוקי הפילוג לקבוצות. הקונפליקט שנוצר שימש כאמצעי רטורי שאפשר למרצה (א) להנכיח אלמנטים מתמטיים ומטה-מתמטיים של ההוכחה והצורך בהוכחה פורמלית; (ב) לקיים תקשורת אפקטיבית ולהגביר את מעורבות הסטודנטים בדיון. המחקר מראה כי האמצעים הרטוריים שהמרצה בחרה להשתמש בהם הושפעו מהערכים המתמטיים-פדגוגיים שלה, כגון חשיפת סטודנטים לסוגים שונים של הוכחות, בנייה הדרגתית של ידע הסטודנטים כדי להגדיל את מעורבותם ושימוש בדוגמא כדי לסייע לסטודנטים לעבור מרמה קונקרטית לרמה מופשטת. הטענה העולה בפרק היא שתכנון מוקפד של המאפיינים הרטוריים של הצגת הוכחה מקדם תקשורת פרודוקטיבית בכיתת המתמטיקה. יתרה מכך, תכנון כזה יכול לעורר אצל מרצים מודעות לאלמנטים מתמטיים ומטה-מתמטיים שהם תופשים כמרכזיים ושברצונם להנחיל לסטודנטים, באופן אפקטיבי ומעורר עניין ומעורבות.

לקריאת הפרק לחצו כאן>>