דבר נציג הבוגרים - בן-יה יצחק הלוי

דבר נציג הבוגרים - בן-יה יצחק הלוי




התכנסנו כאן הערב כדי לחגוג סיום של דרך משותפת, ארוכה ומאתגרת ביותר. אבל סוף זאת גם התחלה ולכן גם חוגגים הערב התחלה של דרך חדשה, אליה אנו יוצאים אחרי הכנות רבות, חכמים יותר, בוגרים יותר משהיינו לפני 4 שנים (לפחות!).

אני זוכר שבשנה א', אמרו לנו שזאת השנה הכי קשה... שאחריה זה משתפר ונהיה קצת יותר קל... כנראה שניסו להרגיע אותנו...  כי מהר מאוד הבנו שזה לא הולך להשתנות. אבל אף אחד מאיתנו לא הגיע לתואר הזה במחשבה שיהיה לו קל... אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש איזה חלום, שבזכותו הוא פה הערב... החלום שלי זה להיות כמו איירון-מן... או לפחות כמו אילון מאסק... לבנות חליפת שריון מעופפת, או לשגר טילים למאדים... או פשוט ללמד רובוטים לעשות סלטות באוויר... וזה מה שאני מאמין שמהנדסים עושים בסופו של דבר, הופכים חלומות למציאות...אתם יודעים, כשמדברים על שינוי, קל להיגרר לפוליטיקה, אבל מי שיסתכל מסביב יראה ששינויים עצומים מתרחשים כל הזמן בזכות מהנדסים כמונו, כן אפשר כבר להגיד את זה, מהנדסים שעובדים קשה ומעצבים את העולם סביבנו.

אבל בואו נחזור רגע לדרך שעשינו... זאת חוויה מיוחדת ללמוד באפקה, מן שילוב כזה של קשיחות אקדמית והרגשה ביתית כזו... רגע אחד אתה מנסה להבין על מה דיבר המתרגל בחדו"א ורגע לאחר מכן יש מסיבה רועשת במיוחד בחצר ואין עם מי לדבר, לפחות עד שהמשטרה באה לכבות את המוזיקה... וכולם שם... גם המרצים וגם המנהלה...

ואפשר לראות בבירור כיצד משנה לשנה נעשה ניסיון לחדש ולשפר, לא רק בלשפץ את הפיקוס...
גם בלאמץ שיטות לימוד חדשות ולאפשר לסטודנטים לקחת חלק פעיל בתהליך הלימוד שלהם ושל סטודנטים אחרים במכללה.  האירועים, הסיורים והפעילויות, אם זה בתרומה לקהילה או בפרויקטים חברתיים ואקדמיים בתוך המכללה, הפכו את התואר למשהו הרבה יותר חווייתי ואפשרו לנו להשאיר קצת מעצמנו באפקה לדורות הבאים.

החברים הקרובים שליוו אותנו בתואר, כנראה ילוו אותנו גם כל החיים... חלקם יהיו עמיתים לקריירה, בתעשייה ובאקדמיה וחלקם אנשי שיחה, איתם נמשיך לחלוק את הקשיים והשמחות שבדרך... ותהיו בטוחים שיהיו הרבה משניהם.

אני גם בטוח שכמעט כל אחד מאיתנו יצר קשר מיוחד, לפחות עם אחד מאנשי הסגל והמנהלה באפקה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות בשמי ובשם חבריי הבוגרים והמוסמכים, לכל אותם חברי סגל ומנהלה שהיו שם בשבילנו ברגעים הקשים, ידעו לתת עצה, לדחוף קדימה וגם לשמוח איתנו ברגעים משמחים... אני רוצה גם להודות למי שלא זכה להגיע ליום הזה ולראות אותנו בגלימות... אנחנו יכולים להתנחם בכך שהשיעורים החשובים שלימדו אותנו, ילוו אותנו לכל אורך הקריירה.
כמובן, מגיעה גם תודה ענקית למשפחות והחברים, שתמכו בנו עוד לפני שהתחלנו וימשיכו לתמוך גם הרבה אחרי, ההצלחה הזאת היא גם שלכם.

לבסוף אני רוצה לברך אותנו, הבוגרים, שיהיה לנו המון הצלחה בהמשך הדרך, שנשאיר קצת מעצמנו בכל מקום שנגיע אליו וכפי שעשו המוחות הגדולים, שנהגנו לברך, כשלמדנו למבחן... נמשיך ליצור, לפתח ולשנות את העולם סביבנו.