הטובות להייטק

איפה הן היום: למה יש מעט מדי נשים בהייטק

נשים ממלאות פחות מ-25% מתפקידי הפיתוח בענף ההייטק, ורק מעטות מהן מעזות ומייסדות סטארט-אפים משלהן. כניסת נשים נוספות לתחום יכולה לתת דחיפה אמיתית לתעשייה, אבל הדרך לשם עדיין רחוקה מלהיות סלולה.

נכון לסוף שנת 2015, תחומי הלימוד שבהם נמצא שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר של נשים היו מקצועות עזר רפואיים, חינוך והכשרה להוראה. לעומת זאת, בלימודי המדעים הפיזיקליים (מתמטיקה, סטטיסטיקה) ובמדעי המחשב נרשמו אחוזי הלימוד הנמוכים ביותר בקרב נשים – את הנתונים האלה הציגה פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, במסגרת דיון שעסק בשילוב נשים בעולם ההייטק בכנס אפקה לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה.

בעולם התעסוקה המגמה דומה. שיעור הנשים בהייטק עמד בסוף אותה שנה על 36% בלבד מכלל המועסקים בענף. לשם השוואה, ב"מקצועות הנשיים" המסורתיים – מטפלות סיעודיות, אחיות, סייעות ומורות, עובדות סוציאליות, מנהלות חשבונות, מזכירות, פקידות ומטפלות לילדים, נשמר רוב נשי בולט של 70%.

אז מהן הסיבות למיעוט נשים בהייטק ובמקצוע ההנדסה, ומדוע נשים נשארות במקצועות המסורתיים? האם ניתן לשנות את התמונה הזו או שזו גזירת גורל?

שיעור הנשים בהייטק בסוף שנת 2015 עמד על 36%


"בכל העולם ההשתתפות של נשים בלימודי מקצועות הייטק והנדסה נמוכה יותר, ומייחסים אותה להסללה כלפי נשים מיום לידתן", אומרת ד"ר נורית אייל, לשעבר מנהלת התכנית הלאומית להשבת אקדמאים של משרד הכלכלה, הפועלת למניעת "בריחת המוחות" מישראל. "ההסללה מתבטאת כבר בגילאים המוקדמים, שבהם נותנים לבנות לשחק בבובות ברבי ולבנים טרקטורים ומכוניות".

ד"ר אייל חקרה את נושא בחירת תחומי הלימוד לפי מגדר, וגילתה כי חלק גדול מהנשים שקיבלו החלטה ללמוד מקצוע ריאלי, מתוך כוונה לעסוק בתחום, פורשות במהלך הדרך. חלק גדול מהנשים שכבר השתלבו בתעשייה פורשות גם הן במשך הקריירה. "ניתן לראות את מגמת הירידה הזו במהלך חייהן הלימודיים והמקצועיים של הנשים. אם בתיכון 47% מהניגשים לבגרות 5 יחידות במתמטיקה הן בנות, הרי שבהמשך הדרך רק 27% מבין המשרתים בתפקידי התכנות בצה"ל הן נשים", היא מסבירה, "באקדמיה הנתון הנמוך הזה נשמר, כאשר נשים מהוות 28% בלבד מקרב מקבלי תואר ראשון בהנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב. בהמשך הדרך יש ירידה נוספת ונשים ממלאות 23.5% מתפקידי הפיתוח בחברות ההייטק. רק 7.5% מהן מייסדות סטארט-אפים ו-5% בלבד מהנשים שותפות בקרנות הון סיכון".

סביבת עבודה אגרסיבית

ד"ר אייל מאמינה שהיא יודעת מאיפה נובע הפער הזה: "מחקר שנעשה בארה"ב שאל נשים מדוע הן עוזבות את התעשייה. תשובתן הייתה שענף ההייטק מהווה סביבת עבודה אגרסיבית מדי עבורן. אני לא בטוחה שאפשר להתמודד עם זה. שנים רבות מנסים בארה"ב להעלות את מספר הנשים בהנדסה ובהייטק אבל ללא הצלחה, וזה לא נובע מאפליה. זה נכנס כבר לדיונים פילוסופיים וחינוכיים על הגדרת האישה בחברה", אומרת אייל.

מכון סאלד, בראשות ד"ר רחל זורמן, ערך מחקר בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן, שבו סקר את תופעת מיעוט הבנות הלומדות במגמות ריאליות בתיכונים בישראל. ד"ר זורמן מסבירה, כי יש שישה מעגלים שבהם ניתן לנעוץ את הסיבות למיעוט הנשים הלומדות ועוסקות במקצועות הריאליים. "הראשון הוא מעגל התלמידות עצמן. יש להן חסמים רגשיים, נפשיים וחברתיים שמונעים מהן ללמוד את המקצועות המדעיים. הן רואות את עצמן כפחות מסוגלות להצליח ופחות מוכנות לקחת סיכונים. המעגל השני הוא מעגל החברים – שבו קיימות תפיסות סטריאוטיפיות, שלפיהן הבנים הם בעלי יכולות גבוהות יותר במקצועות הריאליים לעומת הבנות, והדברים כמובן מחלחלים אליהן. המעגל השלישי הם ההורים, שלהם חלק חשוב בעידוד הרגשי ובהעברת המסר לבנות שהן יכולות ומסוגלות להצליח. המורים והמורות מרכיבים את המעגל הרביעי. הם צריכים להיות ערים לכך שבנים מפגינים יותר ביטחון עצמי מבנות ולוקחים יותר סיכונים, כמו לנחש תשובות בבחינות. זה בא לידי ביטוי בביטחון העצמי וגם בציונים. המורים גם לא מספיק ערים לכך שבנות מעדיפות למידה בסגנון שונה, כמו קישור למושגים יומיומיים בפיזיקה ולא למידת משוואות מופשטות. אלה הבדלים בהיבטים אישיותיים ובהיבטי סגנון למידה, שאינם קשורים ליכולת.

"ההייטק הוא סביבת עבודה אגרסיבית מדי עבור נשים" ד"ר רחל זורמן



"המעגל החמישי הוא הסביבה החברתית והתקשורתית. לצערנו, המדיה עדיין מבליטה סטריאוטיפיים מגדריים שלפיהם האישה חלשה יותר מהגבר ותפקידה הוא להיראות יפה ומטופחת. המעגל השישי הוא מערכת החינוך. אין מספיק מודעות לצורות למידה שנשים מעדיפות (למידה בקבוצות, תרגולים וכו')", מסכמת זורמן.

אז מה עושים? "הפתרון יבוא מעצם חיזוק הנקודות החלשות שהזכרתי", היא אומרת. "התערבות ברמה הוליסטית של שינוי תפיסות בקרב ההורים, המורים, המרצים והחברים, העצמה נשית בכל המעגלים, חיזוק תפיסת המסוגלות העצמית בקרב התלמידות ועבודה על היבטים אישיותיים, כמו למשל ללמד אותן לקחת סיכונים ברמה מחושבת".

אף מילה על אפליה מתקנת

באקדמיה, כמו גם בתעשייה ובצבא – יש הסכמה שלפיה יש לעודד נשים להשתלב בתעשיות המדע והטכנולוגיה. לדברי פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא להנדסה ומנהל מרכז המו"פ של גוגל ישראל, "שילוב אוכלוסיות רחבות בתעשייה תואם לעיקרון השוויון בחברה. בהנחה שאחוז המהנדסים המוכשרים מתפלג בצורה אחידה בקרב כל האוכלוסיות, אם נצליח לשלב את אותן אוכלוסיות, שעמן נמנות גם הנשים, הרי שנקפיץ את אחוז המהנדסים בישראל בצורה ניכרת".

"שילוב אוכלוסיות רחבות בתעשייה תואם לעקרון השוויון בחברה", פרופ' יוסי מטיאס

אלון ברנע, סגן נשיא לפיתוח באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב, משדר אופטימיות ביחס לשילוב נשים במקצועות ההנדסה: "בשנים האחרונות אנו רואים שינוי גדול מאוד בשני היבטים מרכזיים: האחד, בנכונות של המעסיקים לגייס נשים לתפקידים הנדסיים מובהקים, ובהיבט השני, בנות שמגיעות ללימודי הנדסה באות עם הרבה יותר ביטחון עצמי מאשר בעבר".

עם זאת, ברנע סבור שבכל זאת קיימים פערים בין גברים לנשים בתעשייה. "יש מנעד גדול בין מגמות הלימוד שבהן נשים בוחרות: במגמות של הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול והנדסה רפואית יש שוויון, ולעתים אפילו יתרון מסוים, מבחינה מספרית לנשים הלומדות. לעומת זאת, בלימודי הנדסה מכנית רק פחות מ-20% מהלומדים הן נשים, ובהנדסת חשמל עוד פחות מזה. אין לכך כל סיבה אמיתית – כלל תכניות הלימוד בהנדסה דורשות מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה, תוך הבנה ושימוש רב במחשב".

בנות שמגיעות היום ללימודי הנדסה באות עם הרבה יותר ביטחון עצמי מבעבר" אלון ברנע

גם אל"מ טליה גזית, מפקדת ממר"ם, מסכימה שהעולם נמצא בעידן של מהפכה טכנולוגית, וכי לנשים יש חלק חשוב בתעשייה. "המהפכה הזו משפיעה על כל נדבכי החיים שלנו – כפרטים וכחברה. בטח ובטח כשהדברים אמורים בהקשר הצבאי והביטחוני. השינויים האלה משפיעים על שיטות הפעולה ועל תורת הלחימה של צה"ל. הסוגיה המגדרית היא חלק מההתפתחות הזו, ולדעתי אין הבדל בין נשים לגברים בכל הקשור לעולמות הטכנולוגיה".

לדברי גזית, "כ-40% מהנשים בצה"ל עוסקות במקצועות טכנולוגיים – זה שיעור מאוד יפה. עם זאת, בהמשך הדרך – כשהחיילות אמורות להמשיך לשירות קבע, חלק גדול מהן פורש, כך שאחוז הנשים בדרגות הבכירות בתחום הטכנולוגי בצבא לא מספק. זה נובע מהחשש של הבנות מהאינטנסיביות של התחום, ומהרצון שלהן לשלב קריירה עם משפחה בהמשך הדרך. זהו דבר שאנחנו צריכים לשנות, כדי להראות שהשילוב הזה בהחלט אפשרי.

"על מנת להגדיל את שיעור הנשים במקצועות אלה בצה"ל, צריך להתחיל כבר בבית הספר ואף לפני כן – בבית, בשינוי תפיסתי של תפקידי נשים וגברים. נדבך חשוב בתהליך הוא ללמד את המקצועות הריאליים במערכת החינוך בצורה שוויונית, ללא אפליה מתקנת לטובת נשים, כי זו רק מנציחה את הבעיה", מסכמת גזית.  

בעיית מיעוט הנשים בתחומי ההנדסה וההייטק העסיקה גם את באי כנס אפקה לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה, שמתקיים ביוזמת אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב. הכנס השנתי התקיים זו הפעם השנייה ב-23 במאי 2017. מטרת הכנס הייתה לייצר שיח משותף בין קובעי מדיניות ומקבלי החלטות מתחומי החינוך, האקדמיה, התעשייה, הממשל והצבא, ובכך להבטיח את עתיד ההון האנושי ההנדסי ברמה הלאומית.