דרוש: מהנדס עם ידע וכישורים אישיים

מהנדסים היום צריכים כישורים שלא נדרשו בעבר

תקשורת אפקטיבית, לימוד עצמי, עבודה בצוות, חשיבה ביקורתית ואנגלית ברמה גבוהה – זוהי רק רשימה חלקית של מיומנויות, החיוניות למהנדסים במאה ה-21. האם המוסדות האקדמיים עומדים בקצב?

לפני למעלה מעשור נפל דבר בענף הכשרת המהנדסים בארה"ב. הפער בין דרישות חברות ההייטק והטכנולוגיה לבין שיטות הלימוד בפקולטות להנדסה הלך והעצים, עד כדי כך שנוצר שבר ממשי בין התעשייה החדשנית והדינמית לאקדמיה השמרנית.

מי שהחליטה לגשר על הפער, ובמידה מסוימת לזרוק חבל הצלה לאקדמיה, הייתה חברת בואינג, אשר גיבשה באותם ימים הגדרה חדשה לתפקיד המהנדס במאה ה-21, על סל הכלים החדש שלו הוא זקוק.

ההגדרה כללה ארבעה מרכיבים עיקריים של ידע וכישורים שלהם נדרש המהנדס: ידע מדעי, ידע הנדסי, כישורים חיוניים והבנה של הסביבה שבה הוא מתפקד. בהמשך הדרך, ארגון התקינה ABET, הבוחן תכניות לימוד אקדמיות בתחומי הטכנולוגיה וההנדסה, הגדיר יחד עם התעשייה את 11 היכולות שלהן זקוקים מהנדסים, ושילב אותן כחלק מבחינת תוכניות לימוד אקדמיות. מאז, הגדרות אלה משתלבות במתודולוגיות הלימודים בפקולטות ההנדסה בארה"ב, ובעזרת ארגון CDIO שנוסד על-ידי אוניברסיטת MIT וכולל כיום עשרות אוניברסיטאות – בעולם כולו.

מהנדס נדרש לכישורים חיונים כמו עבודה בצוות רב-תחומי, יכולת למידה עצמית ועוד

גם אצלנו בישראל עולות לא אחת תלונות מצד חברות הייטק וטכנולוגיה, על כך שלבוגרי הפקולטות להנדסה במוסדות האקדמיים השונים בישראל אין את המיומנויות והיכולות המקצועיות שנדרשות ממהנדס במאה ה-21. הטענות נאמרות במיוחד על רקע העובדה שענפי ההייטק והטכנולוגיה מהווים את קטר הצמיחה של המשק בימינו. האם האקדמיה באמת מתמקדת בהקניית ידע מדעי עמוק ולא מכינה את בוגריה לעולם האמיתי? או שאולי מדובר במחלוקת תפיסתית, הניתנת לגישור, בין האסכולה האקדמית לזו התעשייתית שחיה את השטח. כמו במקרים רבים, תלוי את מי שואלים.





פרופ' משה שפיטלני, עד לאחרונה סגן המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים בטכניון,
מאמין גם היום בלימוד אקדמי: "בוגרי הפקולטות המדעיות וההנדסיות מהאוניברסיטאות לומדים את הבסיס ומקבלים כלים מעולים להתעמק בבעיה. זאת במטרה למצוא את הפתרון המיטבי עבורה, כמו גם להמשיך ולהתפתח לאורך הקריירה המקצועית שלהם. אנחנו לא דוגלים בפתרונות אינסטנט".

לדבריו, "המשמעות היא שהמהנדסים שלנו זקוקים לזמן למידה, ואנחנו מחנכים אותם ללמוד את הבעיה לעומקה בטרם ייגשו לפתרונה, ורק אז הם יכולים לתת פתרון אופטימלי ויצירתי. אנחנו מאמינים בגישה של 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. היא הוכיחה את עצמה לאורך השנים ותמשיך להוכיח את עצמה גם בעתיד".

"אנחנו לא דוגלים בפתרונות אינסטנט", פרופ' משה שפיטלני

פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה להנדסה, מסביר כי "מהנדסים נדרשים לידע ולכישורים. אופי העבודה כיום בתעשייה תורם לעליית החשיבות של הכישורים. המהנדסים היום נדרשים להיות בעלי ידע מדעי עמוק בתחומי המתמטיקה, הפיזיקה וטכנולוגיות המידע, בעלי ידע הנדסי עמוק, ראייה מערכתית והבנת שלבי הפיתוח של מוצר. לצד כל אלה עליהם להיות בעלי סט של כישורים חיוניים, שהם קריטיים בעיניי".

פרופ' מויאל מחזיק בעמדה שלפיה האקדמיה – בהיותה מופקדת על הכשרת ההון האנושי הלאומי, צריכה להתאים את עצמה לנדרש ממהנדס בשוק התעסוקה ולהכשיר מהנדסים בעלי כישורים אישיים, בנוסף לידע מדעי ומקצועי עמוק. "הכישורים שהוגדרו על-ידי ארגון ABET נדרשים למהנדס מצוין בתעשייה, ולמעשה בראייה רחבה יותר חלקם מהווים את אוסף הכישורים הנדרש להצלחה לכל אזרח בעולם המודרני. צריך אף להתחיל להקנות אותם לכל תלמיד במערכת החינוך".

מה הם כישורים חיוניים אלה?

"הפרויקטים כיום בתעשייה הם גדולים ורב-תחומיים, ומהנדס נדרש לעבוד בצוות גדול שיכול לכלול, לדוגמה, מהנדסים מתחומים אחרים, אנשי תקשורת אדם-מכונה, מעצבים, פסיכולוגים ועוד. לכן, המהנדס נדרש לכישורים כמו עבודה בצוות רב-תחומי, יכולת תקשורת אפקטיבית, שליטה גבוהה בשפות – אנגלית, עברית ומחשב, יכולת למידה עצמית, חשיבה ביקורתית ואתית ועוד".

"אופי העבודה כיום בתעשייה תורם לעליית החשיבות של הכישורים החיוניים" פרופ' עמי מויאל

מה הקשר בין אתיקה לעבודה של מהנדס?

"מהנדס המפתח מוצרים לשימושה של החברה שבה הוא חי, צריך להיות מודע להשלכות האפשריות של השימוש במוצרים שאותם הוא מפתח. למשל, בתהליך פיתוח מכונית אוטונומית יתכן שבתרחיש מסוים באלגוריתם ההפעלה של המכונית יהיה צורך לשלב מנגנון החלטה למצב שבו נדרשת פעולה שמצד אחד עלולה לסכן את הנהג, ומצד שני לסכן הולך רגל. אני מניח שבד בבד עם ההתקדמות הטכנולוגית יתקדמו הרגולציה והדיון בשיקולים אתיים וערכיים, אבל על המהנדס להיות מודע להם".

יש אמת בטענה של מנכ"לי התעשייה על החולשות של בוגרי התוכניות להנדסה?

"למהנדסים הישראלים יש שם מצוין בעולם. הידע המדעי וההנדסי שמוקנה כיום במוסדות האקדמיים בישראל הוא ברמה גבוהה, ולדעתי המחלוקת, אם קיימת, היא בסוגיית הכישורים החיוניים הנוספים, ובפרט האם אכן תפקידה של האקדמיה להקנות אותם. כנשיא מוסד אקדמי ללימודי הנדסה, אני מוביל אצלנו במכללת אפקה את הגישה שיש להכיר בחשיבותם ולעמול על הקנייתם תוך כדי לימודי הנדסה".

אל"מ טליה גזית, מפקדת ממר"מ, מוסיפה כי "בגלל שהטכנולוגיה משתנה בקצב מאוד מהיר, המהנדסים היום צריכים לדעת להתמודד עם כל טכנולוגיה חדשה. מעבר לכך אנחנו גם מצפים שהם יגיעו עם מיומנויות של חשיבה יצירתית, חשיבה פורצת דרך, הובלה ומנהיגות טכנולוגית".

"המהנדסים היום צריכים לדעת להתמודד עם כל טכנולוגיה חדשה", אל"מ טליה גזית

פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא להנדסה ומנהל מרכז המו''פ של גוגל בישראל, מספר שהדרישות המורכבות מהמהנדסים כבר באות לידי ביטוי בשטח. "כשאנחנו מגייסים היום מהנדסים, מלבד יכולת אנליטית והנדסית גבוהה, אנחנו מחפשים יכולת לעבוד בצוות, להציג נושאים, להקשיב ולהתאים את עצמך. אלה נושאים סופר-חשובים".