אקדמיה בפריפריה ובמרכז – יתרונות וחסרונות
"בכל הנוגע להשקעה בחינוך הטכנולוגי הגבוה, יש לשנות את סדר העדיפויות. עדיף להשקיע בתשתיות שיאפשרו נגישות של תושבי הפריפריה לרכישת השכלה טכנולוגית במרכז במקום להשקיע בחינוך הטכנולוגי אקדמי בפריפריה", מסביר פרופ' מוטי סוקולוב, נשיא מכללת אפקה להנדסה בת"א".
בעשור האחרון בולט שיעור הצמיחה במספר המוסדות האקדמיים ובעיקר בפריפריה וכך, עשרות מכללות שנפתחו בפריפריה, מאפשרות לכל המעוניין (כמעט), נגישות חופשית לעולם ההשכלה הגבוהה.
לכאורה, פתיחת המכללות באזורי פריפריה נתפשת כצעד חיובי ומסייעת, כביכול, לקידומה של הפריפריה. אולם בפועל התוצאה הפוכה ובמקום לדאוג שבמקומות מרכזיים תהיה השכלה ברמה גבוהה עם נגישות לפריפריה, נאבקים המוסדות האקדמיים השונים המפוזרים ברחבי ישראל על הבאת המרצים הטובים אליהם.
לכאורה מטיב מצב זה עם הסטודנטים בכל הנוגע לנגישות האקדמיה לאזור מגוריהם, אולם למעשה אין זה עושה איתם חסד רב בכל הנוגע לאיכות ההוראה במוסדות האקדמיים המרוחקים.
המרצים הטובים והמבוקשים נשארים במרכזי אקדמיה מובילים כגון: תל-אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע, בעוד שמוסדות מרוחקים ממרכזים אלה נאבקים על שילובם של מרצים טובים בסגל ההוראה שלהם, ולעיתים נאלצים להתפשר ולהעסיק חברי סגל שנפלטו ממרכזי האקדמיה המובילים.
כך יוצאים תושבי הפריפריה נפסדים. במקום ליהנות מרמה גבוהה של ההשכלה המוצעת במרכזים הגדולים, הם "מסתפקים" במה שמוצע להם במרכזים האקדמיים הקרובים אליהם הביתה.
אני סבור, כי במדינת ישראל פריפריה נחשבת למקום המרוחק אפילו כשעה נסיעה ברכבת מהמרכז. בעולם, זהו מרחק סביר שמקובל לנסוע למוסד הלימודים, כשמדובר בהשכלה גבוהה, מבלי שזה ייחשב לפריפריה.
לדעתי, יש חשיבות לפיתוח וביסוס החינוך הטכנולוגי הגבוה במרכז, בשל הריכוז הגדול של תעשייה ועסקים הפועל בו. הדוגמה של החינוך הטכנולוגי מדגימה באופן הפשוט ביותר את חשיבות הסמיכות של האקדמיה למרכז, שכן תוכנית הלימודים של סטודנטים במסלול לימודי הנדסה מבוססת על טכנולוגיות ותעשיות המצויות רובן במרכז, מה שמאפשר למי שלומד בקרבתן, למידה עדכנית והשתלבות מהירה בתעשייה במהלך הלימודים ועם סיומם.
לכן יש לאפשר השכלה טכנולוגית גבוהה ואיכותית במרכז לתושבי ישראל המתגוררים במרחק מהמרכזים התעשייתיים, ובמקום להתפזר, יש למקד את המשאבים במספר מוקדים מרכזיים יחד עם השקעה בשיפור התשתיות להנגשתם.
יש לשפר את תשתיות התחבורה ציבורית (כבישים ורכבות), ולסייע בהרחבת מתחמי המעונות בקמפוסים אשר במוסדות האקדמיים שבמרכז. בנוסף, את התקציב שהקצתה מדינת ישראל להקמתן ותחזוקתן של המכללות בפריפריה, יש להפנות לתושבי הפריפריה עצמם ולסייע להם בעזרתו בהגדלת ההשקעה בתשתיות החינוכיות המקומיות, המלוות את הילדים עד לסיום כיתות התיכון, כל זאת לצד סבסוד עלות הנסיעות או המגורים הנדרשת לתושבי הפריפריה שיבקשו ללמוד במרכזים האקדמיים. במקביל, על המדינה להמשיך ולעודד פיתוח תעשיות והבאת מוקדי עסקים אל הפריפריה, כך שלאחר תקופת הלימודים, יוכלו תושבי הפריפריה לחזור לאזור מגוריהם ולבסס את הקריירה שלהם באזורם המקורי.