איך באמת מוצאים את העבודה הראשונה בהנדסת חשמל? על שאלה כזו אין כמו הבוגרות והבוגרים שלנו שישתפו מהניסיון האמיתי שלהם. הפרק השבועי של "מדברים הנדסה" הוא הראשון בסדרת מפגשי בוגרות ובוגרים שיענו על שאלת היום שאחרי בתעשייה.
בפרק הנוכחי נפגוש את אלברט ודניאלה, בוגרי הנדסת חשמל, שיחלקו חוויות מתחילת דרכם המקצועית. שיחה על הסודות של נטוורקינג יעיל, איך להתכונן לראיונות עבודה ומה באמת מחפשים מעסיקים בתחום החשמל.
השיחה מלאה בעצות מעשיות וכנות מוחלטת על האתגרים וההזדמנויות בתחום. פרק שיעזור לכם לנווט בצעדים הראשונים בעולם התעסוקה. תודה לקהילת הבוגרות והבוגרים על שיתוף הפעולה והחיבוריות המתמשכת.
האזינו לשיחה מרתקת שתתן לכם הצצה מקרוב על עולם הקריירה והנדסת החשמל 🎧
תמלול
[דובר 1]
אז הרשי לי להקשות עלייך, ובהינתי נהיה לך סיטואציה שמתחלת באמצע שנה שלישית לחפש את העבודה, ובמשך חצי שנה לא מצאת שום דבר, אלא קיבלת הצעה או שתיים, דווקא במשרות האלה שהן פחות נקרא לזה בתחום. האם בכל זאת היית הולכת עליהם, או שהגישה שלך היא אומרת לא, תחזור לשולחן הלימודים ותשפר את התחום שלך, או שיותר כמו בגישה שלי, שאומרת, תלך, תקפוץ למים, גם אם זה לא התחום שלך, תנהל את זה חכם, ואתה תוכל לצאת מזה עם יותר ערך. שלב ממש מעניינת וטובה, כי זה באמת...
כן, הגענו כאילו לשלב ההחלטה. כן, אתה ממש חייב להחליט או שאתה מסיים את התואר בלי עבודה, או שאתה עושה בכל זאת משהו. אני חושבת שכן הייתי לוקחת את העבודה.
[דובר 2]
מדברים הנדסה, הפודקאסט של אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, והפעם...
[דובר 1]
היי, ערב טוב, מה שלומך? היי, מה קורה? הכל טוב?
בסדר גמור. אני אציג את עצמי. קוראים לי אלברט אבדלימוב, סיימתי באפקה ב-2017.
סיימתי תואר ראשון בהנדסת חשמל בהתמחות מחשבים ועיבודותות. כיום אני עובד בנווידיה, זה המקום העבודה הרביעי שלי במשך השבע שנים האחרונות. וואו.
כן. עשיתי כל מיני תפקידים, לאורך כל השנים זה היה תפקידי פיתוח. בהתחלה התחלתי בצבא בתור מהנדס פיתוח.
כל מה שקשור לתפקידי אמבדד וכל מיני... ככה לחבר כל מיני מערכות משובצות מחשב בשביל להרכיב איזשהו מוצר צבאי. לאחר מכן עבדתי בעוד שני חברות קצת יותר קטנות, שאחת מתעסקת במוצרים של חשמל, ומחליטה איך לחבר כל מיני צרכני וצרכנים של חשמל מאוד כבדים, וגם יצרנים של חשמל מאוד כבדים.
לאורך כל הקריירה עבדתי בתור פירמר אינג'יניר, הייתי מתעסק במערכות משובצות מחשב, וכיום אני בנווידיה ממלא תפקיד של, זה קצת מורכב השם, סיניור פיי פירמר אינג'יניר. ובעצם אני מתעסק בשכבה הכי נמוכה בפרוטוקולי התקשורת, אצלנו זה פרוטוקול של רשת. של רשתות, ואנחנו בעצם אחראים על להרים את, זה נקרא לינקאפ של הפרוטוקול תקשורת, של השכבה הפיזית.
ואני בחרתי בתחום הזה של המערכות משובצות מחשב, כי לאורך כל התואר מה שמשך אותי זה להתעסק באלקטרוניקה, אבל לא רק בבורדים עצמם ובפיזיקה, אלא גם יותר בתוכנה. אהבתי מאוד את ההנדסה, שלעומת במערכות תוכנה שהן עתירי זיכרון ועתירי כוח איבוד, באמבדת זה הופך להיות זיכרון מאוד נמוך, עם כוח איבוד מאוד מועט, וצריך להכניס כל מיני אלמנטים של הנדסה, ואני נהנה לעשות את התפקיד שלי עד היום. נשמע ממש מגניב, ודרך ממש ארוכה.
תודה רבה. מה איתך? אז לי קוראים דניאלה פופסקו, אני למדתי פה באפקה, אנדסת חשמל בהתמחות זרם חזק.
סיימתי ללמוד ב-2017. יש לי שני ילדים, נשואה לבוגר המכללה, גם באנדסת חשמל, וממש מעניין לגלות, שיש כל כך הרבה תחומים באנדסה, באנדסת חשמל ספציפית, זה פשוט מטורף. היום אני ראש צוות חומרה, בחברת סולאריץ', כבר שנתיים.
לפני כן גם עבדתי כמאנדסת פיתוח חומרה, בור דיזיין, והתחלתי גם לגעת בעניין הסיסטם, הסיסטם ממש מעניין אותי, הוא ממש שונה מהבור דיזיין, כי ההסתכלות היא הרבה יותר רחבה, מסתכלים על הדברים ברמת המקרו, ולא ברמת המיקרו. לבור דיזיין הגעתי דרך משרד סטודנט, בחברת אלביט, בשנה השלישית של התואר, והתחלתי שם במשרד פיתוח, בור דיזיין דיגיטלי. המשכתי שם למשרה מלאה גם, ורק אחרי זה עברתי לסולאריץ'.
אני בכלל לא חשבתי שהגיעה לבור דיזיין, ולתחומים האלה. בכלל הלכתי ללמוד דעיון דסקת חשמל, בהתמחות זרחזק ספציפית, כי רציתי ממש לעסוק בחשמל. ובעצם כל הדרך שלי השתנתה, בגלל התפקיד הראשון שהיה לי, שזה היה סופר מעניין, והכניס אותי לתחומים, שבכלל לא חשבתי שהם קיימים.
וזהו, והיום אני מנהלת צוות, וכמובן מתווספים לזה עוד הרבה כישורים, שגם לומדים פה בהפקה. בין אם זה יכולות להעביר מצגות, שגם עושים את זה בכיתה, ויכולות חברתיות שצריך, וכמובן ניהוליות, ענייני זמנים, וממש מגניב. וואו, ונשמע מאוד מאתגר.
האמת שאם כבר התחלת לדבר על המשרה הראשונה, גם האמת, המשרה הראשונה שלי, אפילו הייתה קצת לא בתחום. אני בכלל התחלתי בתור בודק UA, בחברת, הם היו עושים VPN, קוראים לחברה, או עדיין קראו לה, או שעדיין קוראים לה, או לה. ואת האמת אפשר רגע לדבר בקצרה, על העניין הזה שבאמת המשרה, תוך כדי הלימודים, התחלתי לחפש אותה גם, באזור אמצע השנה השלישית, כי שם קצת התפנה זמן.
ואני גם הייתי עם המנטרה הזאת, שמאוד כדאי להגיע לעבודה, לפני שמסיימים את התואר, מכיוון שבסופו של דבר, אנחנו הולכים להתחרות במשרה הראשונה, מול מהנדסים, שהם גם יוצאי אוניברסיטאות, וגם יוצאי מכללות. והייתי רוצה להגיע למקום הזה, עם איזשהו ערך מוסף, כבר לרעיון הראשון. אז נכון, יש לי את כל התחביבים, שהיה לי עם כל המערכות, שהוא בעצות מחשב.
ולמרות זאת, היה לי מאוד חשוב גם להגיע לתעשייה, למרות שזה לא בתפקיד, שהייתי רוצה להגיע אליו. איך את מתייחסת לזה? זה דווקא נקודה מעניינת, כי אני היום בתור ראש צוות, מבינה שממש חשוב לבחור את המשרה הראשונה, שהיא כן מתאימה להמשך הדרך, לפחות בחומרה.
אני חושבת שהמשרה הראשונה, כן מטבעה את הדרך, זה לי הטבעה את הדרך, דרך שונה לחלוטין ממה שחשבתי, ואני שמחה על כך, אני לא חוזרת אחורה. כן חשוב לי להגיד, שכן אפשר לשנות את המשרות לאורך הדרך, זה יכול להיות אולי טיפה קשה. כן הייתי למשל, בוחרת משרות שהן יותר מתאימות, במשרת סטודנט.
באופי שלהן לתפקיד, כן. כן, כאילו הייתי, הייתי לא ללכת לכל תפקיד, מצד שני נשמע שאצלך, זה דווקא הלך ממש טוב. מה היית אומר על התנאים?
אז זהו, האמת, התנאים ממה שאז יצא לי לראות, הם נקרא לזה באמת, מהנדס חומרה בתור סטודנט, או מהנדס אמבדד בתור סטודנט, עושה יותר ממהנדס QA. אבל מאוד מאוד היה חשוב לי, להשתפשף בעניין הזה, לראות איך התעשייה עובדת, איזה תהליכים יש, ואפילו המוצר שהגעתי אליו, הוא מוצר אינטרנטי לגמרי, כשאני בגדול חיוונתי לנקרא לזה, הנדסת חשמל ולאלקטרוניקה, עם זאת למדתי להתעסק עם כל מיני מערכות, כל מיני לינוקסים, כל מיני אימג'ים, שהיה צריך עכשיו להתעסק בהם, שכמובן כשאני לאחר מכן נאמקתי, והרחבתי את תחום האמבדד, זה לא העניק לי יותר מדי ערך, אבל היה לי הרבה מושג, על מה קיים ומה צריך, הוא לא היה מדויק כל כך, אבל זה בהחלט אפשר לי, ללמוד עוד קצת על התעשייה, מעבר מהמקום שהוא, מהאקדמיה בלבד. זה נשמע ממש מגניב וטוב.
כן, זה ממש נחמד, אבל זה גם מורכב, איך את הסתדרת עם זה, שתוך כדי הלימודים, היה לך את העבודה, היית עובדת יותר מיומיים בשבוע? זהו, זה באמת היה אתגר ממש גדול, פתאום זה חוץ מללמוד, חייב לחלק את הכשף גם לעבודה, וגם בעבודה חייב ממש להשקיע, אז אצלי זה היה עבודה, של בערך 40 שעות בחודש, ואני חושבת שאני ממש ממיצה, לקחת באמת איזושהי עבודה, שהיא מאפשרת גם להמשיך ללמוד, כי בסוף יש דבר חשוב לסיים גם את התואר, וגם בציון שאתה מרוצם ממנו, והתואר עדיין פותח לך עוד הפקים נוספים, מקצועות חדשים. מצד שני, העבודה חייבת להיות, לדעתי, קצת גמישה, למשל תקופות מבחנים, שתהיה קצת התחשבות, ומנגד שגם לא רק שיהיה את התנאים הטובים, אלא גם שיתנו לך עבודה, שהיא נותנת לך ניסיון.
כלומר, לא להיות בצוות פיתוח, אבל אתה עושה את הדבר המאוד שולי, אלא תמיד לדרוש ולבוא לדעת, לבקש את מה שאתה צריך בתוך המשרה, כאילו היית מהנדס מהמקום, וזה גם מופיל לאיפה אתה מצליח, ואיפה אתה לא מצליח, בעצם כמשרד סטודנט, לעבור למשרה מלאה, וכן זה מופיל להאם היה לך איזשהו הצלחה, כישלון, איך היית מתאר את זה בדרך? כן, אז זה מאוד נכון מה שאת אומרת, ואני גם חושב, העניין הזה של המשרד סטודנט, לצורך העניין, רגע נוריד את הדברים למציאות של היום, שמאוד מאוד קשה גם בתור בוגר מכללה, וגם בכללי בתור בוגר הנדסה, לא כזה פשוט למצוא עבודה, ובטח לא בתור סטודנט, אז הרשי לי להקשות עלייך, ובהינתי נהיה לך סיטואציה, מתחלת באמצע שנה שלישית, לחפש את העבודה, ובמשך חצי שנה לא מצאת שום דבר, אלא קיבלת הצעה או שתיים, דווקא במשרות האלה, שהן פחות נקרא לזה בתחום, האם בכל זאת היית הולכת עליהם, או שהגישה שלך היא אומרת לא, תחזור לשולחן הלימודים, ותשפר את התחום שלך, או שיותר כמו בגישה שלי, שאומרת תלך, תקפוץ למים, גם אם זה לא התחום שלך, תנהל את זה חכם, ואתה תוכל לצאת מזה עם יותר ערך.
שאלה ממש מעניינת וטובה, כי זה באמת... כן, הגענו לשלב ההחלטה. כן, אתה ממש חייב להחליט, או שאתה מסיים את התואר בלי עבודה, או שאתה עושה בכל זאת משהו, אני חושבת שכן הייתי לוקחת את העבודה.
יפה, כן, גם אני חושב, בסופו של דבר, בעולם הפרקטי שאנחנו נמצאים, בסופו של דבר צריך לנהל את הסיטואציה, בהתאם למה שיצא. אז באמת הסיטואציה הזאת, אם אחרי חצי שנה אתה מחפש, וזה מה שמצאת, אולי כדאי באמת ללכת על זה, ולהתנהל בהתאם לזה בצורה חכמה. בוא נוסיף קצת פלפל לעניין, ונוסיף קצת את כל עולם ה-AI, שככה מדבר אלינו מכל כיוון.
מה היית אומר על זה? האם זה קיים בכלל בעבודה? כן, זה קיים בעבודה.
בגלל שאני מתעסק, נקרא לזה, באיזשהו תחום שהקוד שם, הוא מאוד לאו-לבל. זה מאוד מורכב, וגם מכל מיני עניינים, של יסודות מסחריים, של החברות השונות. אז לא כל החברות מצליחות, לעשות אינטגרציה מאוד נוחה לכלים, וגם אלה שמצליחים לעשות, עושים את זה במידה מסוימת.
כרגע איך שאני רואה את כל המנועי AI, שנמצאים בשלב של היום, שעוד כמה חודשים זה יכול להשתנות, 180 מעלות, בקטע טוב וגם בקטע פחות טוב. כרגע זה כמו איזשהו סופר יועץ, לצורך העניין, אם אני עכשיו צריך לכתוב איזשהו סקריפט, שלא כזה מורכב לעשות אותו, שגם כן מורכב, אבל הוא מאוד לוגי. משהו שאני מאוד יכול לתאר אותו, ולקבל ממנו איזשהו פלט, שיכול לעזור לי.
אז אני רואה את ה-AI כרגע, כאיזה מישהו שהוא ממש עוזר לך, לעשות את הדברים, הוא עוד לא עושה את זה במקומך, ועם איך שאני רואה את זה, גם כשהוא יעשה את הדברים במקומך, הידע שאנחנו סוברים בתור מהנדסים, הוא מאוד מאוד רלוונטי, כי הנדסה היא בסופו של דבר, טרייד אוף. וגם ב-AI, שאנחנו עכשיו רואים, הוא לא מדויק עד הסוף. ועל כן אנחנו צריכים לייצר כל מיני תהליכים, שיגרמו לו להיות יותר ויותר, נקרא לזה, אמין, יעיל, פחות טועה, ובאמת שאני רואה את המורכבות, את כל העניין הכי מורכב פה, זה עניין הסודות מסחרים, שהחברות מאוד מאוד מפחדות, עם כל המנועים הציבוריים, להשתמש בהם, על מנת לשפר את העבודה שלך.
ואיך אצלך, האם עוצר שימוש ב-AI, בעבודה היומיומית שלך? האמת שכן, יש לנו אחלה רעיונות חדשים להכניס, במיוחד כמנהלת צוות, אז ככה כל דבר, שהוא טיפה יותר חוזר על עצמו, כל מיני עבודות שהן חזרתיות, עבודות טכניות, כמו לפעמים איסוף נתונים וניתוח, כל מיני, אפילו עריכת מעגלים, כל הדברים האלה, היום כבר אפשר להשתמש ב-AI, לייעזר. וואו, אפילו עריכת מעגלים.
כן, זה האמת ממש מגניב, יש אפילו חברות שמתעסקות, וה-AI עצמה מנסה לארוך מעגלים. בעיקר אנחנו משתמשים, בתהליכים, ב-Vision, בכל מה שקשור למצלמה, ובעצם לקבל תשובות יותר מהירות, ממה שבן אדם יכול לעשות, ואנחנו הולכים להכניס את זה הרבה, לתהליכי העבודה, וכמובן השלב הבא, הוא באמת לעשות PCB, לערוך PCB על ידי AI, שזה יכול להיות ממש מגניב. מעניין, כי ה-AI הוא נכנס לכל תחום, והאמת חשבתי שיקח לו עוד קצת זמן, להיכנס לתחומים שלנו, ולאט לאט הוא אפילו בתחום הייצור צ'יפים, תופס תאוצה, ונכנס מאוד עמוק.
האמת שמאוד מעניינתי לשאול אותך, בסופו של דבר, הסטודנטים עכשיו הולכים לצאת לשוק העבודה, רובם כנראה, עם כל הצער שבדבר, כנראה בלי משרד סטודנט. איך היית מדריכה אותם אולי, איך להשיג יותר רעיונות עבודה, אחת כשאולי חיפשת, או רצית להשיג עוד רעיונות עבודה, או נקרא לזה, להתנסות בעוד תחום שעניין אותך, בשביל להתקבל למשרה הזאת, איך פעלת כאילו, בשביל להגיע למשרה הזאת, האם זה היה רק מפלא אוזן, האם היה לך איזושהי שיטה מובקת? אז קודם כל, קשרים, קשרים וקשרים.
נטורקינג. וגם מחקרים מראים, שמה שהכי קל למצוא עבודה, לאו דווקא עם החברים הכי קרובים, והמשפחה, דווקא מעגל שני. וזה אומר, סטודנטים מהמכללה, ומרצים, ולינקדין, ופייסבוק, ובעצם, כשאתה מחפש עבודה, כביכול כל העולם צריך לדעת שאתה מחפש עבודה, ואז בעצם, ההצעות מגיעות אליך.
אני אף פעם לא חיפשתי עבודה. תמיד ההצעות הגיעו אליי, הגשתי. היה פעם שלא עברתי, היה פעם שכן, אבל בסוף, מה שצריך זה מפתח.
והמפתח הוא, מי יוביל לכך, שיקראו את עקרות חיים שלך, ויקראו לך לרעיון. לגמרי, קשרים, קשרים, קשרים. זה בטח לא מוריד מהמקצועיות שלך, ואתה צריך ללמוד.
אז ככה, מה היית אומר, שצריך ממש ברעיון עבודה? זהו, אז אני גם, ברעיון עבודה זה מעניין. אני גם דווקא חושב שבשביל להגיע לרעיון עבודה, עם כל הנקרא לזה, ההצעה הגדול של מהנדסים, וההצעה הנמוך של המשרות בהנדסה, כן הייתי חושב אולי, לעשות יותר אינגייג'מנט.
הייתי אומר לסטודנטים, להיות יותר מעורבים, יותר לפנות לאנשים. לצורך העניין, יש באפקה את יחידה לניהול קריירה, שבזמנו מאוד מאוד עזרה לי, וגם לאחר שסיימתי את הצבא, והגעתי לשוק העבודה, היא מאוד עזרה לי לקבץ את זה, ולהתכנס לאיזה שהן מטרות, ולהבין מה אני אמור לעשות, בשביל להגיע לרעיון עבודה. ואיזה כמה מילים על התהליך עצמו, זה תהליך מתיש.
זה תהליך שבוחן את ההתמדה שלך. ויש פה התמדה בשני דברים, כי ההתמדה הראשונה זה, באמת בכל העניין הזה הפסיכולוגי, שלקחת את הקורות חיים, ולשפר אותם בהתאם למשרות, ולהתקן אותם בהתאם לידע שצברת, ולפרויקטים שאולי עשית בין לבין, ועם הזמן, תוך כדי שאתה עושה את זה, גם לשפר את עצמך מבחינה מקצועית, להיכנס לעוד כל מיני פרויקטים, ללמוד כל מיני טכנולוגיות חדשות, ליצור עם כל מיני אנשים, מקצועיים את הנטוורקינג, ולאו דווקא עם האלה, שכן ייתנו לך את העבודה. והדבר הזה קצת יוצר דיסוננס, כי בסופו של דבר, מאוד קשה להיות גם הפסיכולוג, וגם להתמיד, ולהיות המקצועי. ואני בתור אחד, שמלווה מספר סטודנטים בתחום הזה, בעיקר מהנדסים צעירים וכאלה, שלקראת, אני מאוד מאוד...
זו תופעה ניכרת, שמקשים להתמיד בשני הווקטורים האלה, כי הם יוצרים דיסוננס. חד משמעית זה. אתה צריך את כל סט הכלים.
אתה גם חייב ללמוד, גם להכיר אנשים, גם להתמיד ולהישאר בתוך הטכנולוגיה, ובאמת צריך פה, בעצם סט של כישורים, שהוא קצת רחב, וצריך להבין שגם זמן, זה עניין של זמן. אתה חייב להיות סבלני, ולהבין שזה תהליך, וגם לומדים מרעיון לרעיון. כלומר, לא עברת את הרעיון הראשון, בוא תעשה רטרוספקטיב, ותבין מה קרה ברעיון.
יכולת שאת יכולת לשפר משהו מסוים, ללמוד משהו אחר, להציג את עצמך בצורה אחרת, לכתוב את הקורות חיים. אגב, AI, ממש מגניב, להוסיף את הקורות החיים, זה הרבה יכול לעזור. נחמד, יפה מאוד.
ועכשיו, אחרי שהגענו לרעיון, איזה באמת דברים היית מציעה לסטודנטים שמגיעים לרעיון? אולי איזה כמה טיפים לאיך להתנהל ברעיון? קצת אולי נדבר על התהליך שברוב החברות שיש רעיון ראשון, שהוא יותר מקצועי, לאחר מכן רעיון קצת יותר אישי, לאחר מכן איזשהו שלב של משאבי אנוש, אולי יש איזשהו הבדל גם בין חברות קדמות לגדולות בתחום הזה?
קודם כל, תגיע לרעיון סווה, לא צמא, רגוע, תגיע כמה דקות לפני זה כדי להירגע, שתהיה נינוח, בסופו של דבר רעיון זה לא רק מרעיינים אותך, גם אתה מרעיין את מקום העבודה ובודק לך אם זה מתאים לך. אז תבוא בקישה הזאתי של אנחנו בודקים והאם יש התאמה בינינו. זה הכל.
כן, חשוב להגיד גם לסטודנטים שבסופו של דבר גם המרעיין הוא כנראה ראש צוות, שבסך הכל רוצה גם לבדוק את הכישורים האנושיים שלך, ולאו דווקא כמה אתה למד את הטוב ואת הציונים שלך. נכון, וגם יש אווירה בארגון, כלומר שזה יכול להתאים או לא להתאים ולאו דווקא אם אתה מספיק טוב. קודם כל, יש גם את הפן המקצועי.
קודם כל, הטיפ הכי גדול שאני יכולה לתת, תחשבו בכל. לגמרי, לגמרי, לגמרי. לפעמים לא צריך להגיע לתשובה הסופית.
המרעיין צריך לראות איך אתה חושב. נכון מאוד, נכון מאוד. ותזרום, כלומר תהיה נעים, תהיה מנומס.
תהיה אתה. תהיה אתה. תזרום עם השאלות, אם אתה לא יודע זה בסדר, זה ממש בסדר.
וגם תציג את עצמך, כלומר ההצגה הראשונה היא גם סופר חשובה. באת לרעיון, תהיה מוכן עם פרויקט שיכולים לשאול אותך, תדבר אמת. אל תספר משהו שלא עשית עליו, ומשהו שאתה לא רוצה שישאלו אותך על זה יותר מדי שאלות.
נכון. אז באמת יש האמת, אפשר לעשות על זה שיח שלם. אני חושבת שזה כמה טיפים די מנצחים.
כן. אז מה אתה מספר על קהילת הבוגרים בהפקה? באיזה פעילות השתתפת?
איזה ערך זה נותן לך? האמת שקהילת ארגון הבוגרים בהפקה תפס אותי באיזו סיטואציה כזאת עם הפתיעה ש בדיוק סיימתי איזשהו תהליך מנטורינג ממוסד אקדמי אחר, והוא פחות היה מוצלח. ובדיוק הפקה יצאו עם התוכנית מנטורינג שלהם, והשתתפתי בה וזה היה נקרא לזה הספתח שלי עם ארגון הבוגרים.
וזה העניק לי המון המון ערך. חיוון אותי למטרות החברה, פתח לי את הראש ברמה מאוד רחבה. ומעבר לכך, אני משתתף בפאנלים של הבחירת התמחויות שיש פה, שעושים לסטודנטים בשנה שלישית אם אני לא טועה, או באמצע שנה שנייה.
ואני מביא את המומחיות שלי כלפי להסביר איך נראה כל אחד מהמקצועות האלה וכולי. בנוסף לכך, ארגון הבוגרים בכמה חודשים האחרונים יצא עם סדרת הרצאות לבוגרים, מאוד מאוד מעניינת, שהיא בעיקר סביב ההתפתחות האישית, ואפילו לאו דווקא בהנדסה, שזה מה שאני הכי אוהב, שהם מביאים כל מיני אישויות אושיות כאלה, ממגוון תחומים שהם שם דבר בתחום שלהם, והם מביאים את הסיפור שלהם, והדבר הזה מאוד מעלה את תחושת המסוגלות העצמית ומקרין הרבה אופטימיות ואני מבינה שגם האחי גדולים הם בסופו של דבר אנשים כמונו, ואפשר להגיע לשם. נשמע ממש מגניב כן, אני ממש אוהב להצליח לבוא זהו, יצא לי להשתתף ממש מעט בדברים, ואני כל פעם רואה את הפרסום ואומרת, וואי אני חייבת לבוא להשתתף.
חייבת לבוא אווירה טובה וקיבוט טוב תודה רבה לך אלברט היה שיחה מאוד מעניינת על כל הנושאים שלנו כאן מאוד סקרן אותי לשמוע את הצד שלך בכל הדבר הזה של החיפוש עבודה ואיך שאת תופסת את ההתמחויות וכל מה שדיברנו כלפי הרעיונות ואיך אנחנו מכוונים קדימה ולהתפתח תודה רבה גם לך, שיחה ממש קולחת ומעניינת, ומעניין לראות זוויות שונות ובעצם מה שמחבר ביניהם ונתראה במפגש הבוגרים הבא חד משמעית
פודקאסט מדברים הנדסה- פרק 41
שתף לינק באמצעות:
https://www.afeka.ac.il/about-afeka/afeka-news/articles/פודקאסט-מדברים-הנדסה-פרק-41/WhatsApp
Facebook
Twitter
Email
https://www.afeka.ac.il/about-afeka/afeka-news/articles/פודקאסט-מדברים-הנדסה-פרק-41/