שיחה כנה על החיים מאחורי הקלעים של מי שמובילים את הקול הסטודנטיאלי במכללה.
דרכי ההשפעה על חיי הקמפוס, רגעי השיא והאתגרים בתפקיד ולא מעט טיפים למי שרוצה לקחת חלק

לפרקים נוספים של פודקאסט מדברים הנדסה לחץ כאן 

אגודת הסטודנטים

מתארחים: יו"ר אגודת הסטודנטים- נופר שלוסבר וס.יו"ר אגודת הסטודנטים- אורי שחר

שיחה כנה על החיים מאחורי הקלעים של מי שמובילים את הקול הסטודנטיאלי במכללה. דרכי ההשפעה על חיי הקמפוס, רגעי השיא והאתגרים בתפקיד ולא מעט טיפים למי שרוצה לקחת חלק
/

דובר 1: ואני חושבת גם שבאמת גיליתי שאני אוהבת עשייה. שאני באמת אוהבת לעבוד, ואני באמת אוהבת לתת. וזו תחושה, כמו שדיברנו קודם על העניין של הסיפוק, זו באמת תחושה מדהימה, שאתה יודע שאתה בא ואתה נותן מעצמך, וגם יש גלים לדבר הזה, ואתה עובד קשה כדי בסופו של דבר שיהיה לזה אפקט חיובי, והאפקט חיובי הזה קורה.

זאת נראה לי הרגשה שכאילו אי אפשר להשיג אותה בשום מקום אחר.

דובר 2: לגמרי, לבוא ולקחות את הפירות שלוקח לפעמים זמן, לפעמים המון זמן.

דובר 1: לגמרי.

דובר 2: אבל שאנחנו צריכים טיפה ליהנות מכל העבודה הקשה הגתה, ובאמת אין לזה שני.

דובר 1: אז אני נופר שלושברג, לומדת הנדסת תוכנה בשנה חמישית, ולומדת תואר שני גם בהנדסה וניהול בשנה השנייה, ועובדת באגודת הסטודנטים, כאילו אגודת הסטודנטים.

דובר 2: לי קוראים אורי, אורי שחר, אני לומד נדסת מכונות, ובמקביל גם תואר שני של הנדסת אנרגיה, ואני סגן יושב ראש באגודת הסטודנטים. ואנחנו ביחד כמה פעם אנחנו עובדים?

דובר 1: שנתיים וחצי?

דובר 2: שנתיים וחצי.

דובר 1: שנתיים וחצי, וואו.

דובר 2: הרבה הרבה זמן.

דובר 1: זמן טס.

דובר 2: כן, לגמרי.

דובר 1: ממש. אז בוא נדבר קצת על האגודה.

דובר 2: יאללה, בוא נעשה את זה.

דובר 1: אז מה חשבת על האגודה לפני שהצטרפת אליה?

דובר 2: מבחינתי זה היה פשוט חבורה של אנשים שמחלקים בירות בהפסקה, בימי רביעי, באמת. או מחלקים אתנו פתיחת שנה. ואני חושב שברגע שהצטרפתי, וגם באתי טיפה מאוחר, איפשהו בסוף שנה שנייה, גיליתי את המגוון המטורף שהאגודה עושה, וכמה תחומים וכמה אופנים שונים הם נוגעים בסטודנטים, שזה בכלל לא מובן מאליו, ואני חושב שהרבה אנשים לא רואים את זה ולא מודעים לזה.

ואני חושב שהאתגר הכי גדול שלנו בתפקיד הזה זה בעצם השילוב של הלימודים. אז בתור יורית, כאילו בעצם איך את שלבתי את זה?

דובר 1: לגמרי, לגמרי. האמת של לשלב לימודים ועוד לימודים בהנדסה, שגם ככה כבר אין לך זמן לכלום, אז זה קשה, זה לא פשוט. אבל האמת שדווקא, קודם כל אני מהאנשים האלה, שככל שאתה מאמיס עליהם יותר ונותן להם עוד ועוד ועוד, ככה הם מתפקדים טוב יותר.

דובר 2: חייב.

דובר 1: אז אני חושבת שאתה גם לומד על הדרך אחרת לתפקד טוב בלחץ וניהול זמן, שזה ממש טוב. אבל אני חושבת שרגע זה דווקא היה מאוד נחמד לעשות את השילובים האלה, אז הייתי מגיעה בבוקר, סטודנטית בוקר, ונשארת עוד איזה איקס שעות כדי לעבוד באגודה, וגם בלבין בהפסקות ולפגוש את החברים בלבין ואת האנשים, זה רגע מה שגם מאוד מאוד עוזר לשלב. וזה גם באיזשהו מקום שאתה מגיע להפקד ואתה אומר, אוקיי, אני לא פה רק עד אלה לימודים והולך הביתה, אלא גם יש לי פה עשייה ויש לי גם עוד מקום להשפיע ולעשות ולבוא ולקדם, אז זה משתלב טוב ביחד עם הלימודים.

דובר 2: התרומה הזאת, היא מביאה להם את הערך המושף הזה.

דובר 1: ממש, ממש ככה. איך לפי דעתך ככה, כמישהו שבאמת היה המון זמן ועדיין באגודה, האגודה משפיעה על החיים הסטודנטיאליים של הסטודנטים?

דובר 2: אז אני חושב שכמו שאמרתי בהתחלה, כמה שהופתעתי עם כמה שהאגודה עושה, אני חושב שאנשים באמת לא מבינים כמה היא נוגעת בכמה דברים. אם זה כל האירועים שיש לנו במהלך השנה, מסיבות פתיחת שנה ואירועים ללימודי ערב ועד לתקסים, תקיסי יום הזיכרון, אירועי חנוכה, ואם זה מכל הפן הכיפי, גם לפן שהוא פחות כיפי, אם זה הבעיות שיש לחבר'ה בלימודיים, והבעיות שאנחנו היום חווים אותן כבר שנה שלמה, פלוס כל המלחמה והמילויים ניקים שלנו, שאנחנו בעצם הולכים ונלחמים על הזכויות שלהם, ומנסים כמה שיותר לדחוף לבקשות שלהם, שלא תמיד אפשר לקבל אותן, כן נכון, אבל אני חושב שככה אנחנו באמת יכולים לגעת בסטודנטים, לאו דווקא רק בפן, שזה מה שרואים, והכי קל לשפוט אותנו לקו זכות, אלא דווקא מאחורי הקלעים, שם אנחנו גם מקבלים הכי הרבה חקסים, אבל זה העשייה שאנחנו הכי יכולים להשפיע על הסטודנטים.

דובר 1: לגמרי, כלומר אתה אומר שיש לנו גם את ה... בעצם לתת את החוויה הסטודנטיאלית, של לבוא לקמפוס ולחוות אירועים וכיף ופן ומדהים, אבל גם לתת את המעבר ואת התמיכה הזאת בלימודים, ואת כל התמיכה שלה מסביב, ויש לנו גם מדורים שעושים את הדברים האלה בצורה ש... שדואגים לזה שהדבר הזה בסופו של דבר יקרה.

בין אם זה מדור אקדמיה, שמריץ את המרתונים, ודואג ככה גם לעלות את המשחנים, ולעלות לכל הפניות האקדמיות של הסטודנטים, בין אם זה מדור ספורט, שיש לו נבחרות ספורט, ובין אם זה מדור של דוברות והסברה, שבעצם נותן בסופו של דבר את הפה שלנו, ומציג אותנו ככה כמו שצריך, איזה אירועים אנחנו עושים, הדברים שאנחנו מביאים, כל הדברים האלה, וגם את מדור תרבות, שעושה המון המון המון אירועים, ומדור מעורבות ורווחה, שכמו שאמרת, דואג למילואים ניקים.

דובר 2: הם החלק שיותר רואים אותם גם, יותר קל לראות את המדורים האלה.

דובר 1: לגמרי, לגמרי. ואם כבר יותר קל לראות את המדורים האלה, יש לך איזשהו אירוע אחד בראש שאתה חושב עליו, שהוא הכי מוצלח שיצא לך להפיק או לעשות?

דובר 2: אני חושב שמעבר לאירוע הכי מוצלח, כי כן היה לנו פה אירועים שהבאנו להקות למיניהם, ועשינו ערב של שידורי חקצאי גמור של יורו, ודברים כאלה שהם מאוד מאוד פאן. מבחינתי, האירוע שהוא היה הכי מוצלח, והכי משמעותי. זה היה דווקא בתחילת המלחמה, חודשיים אחרי שהתחילה המלחמה פה, שאני עוד הייתי בארה״ב, כשהכל התחיל, ותוך כדי שאני שמה, אני מתכתב עם עדה, לבוא ולעשות פה תרומות דם במכללה, שזה היה, שנשמע על פניו, משימה מאוד מאוד פשוטה.

אבל כשהתחילה המלחמה, והיו המון המון מרכזים של תרומות דם גדולים, ואנחנו מקום די קטן, אז אף אחד בהתחלה לא הקשיב לי, ואף אחד לא דיבר, וככה שכולנו התגייסנו לזה, לבוא ובסוף לתרום מעל 180 ענות דם. מבחינתי, במלחמה זה אירוע שהוא, מבחינתי זה אירוע שמגדיר מוצלח. כמה שהחבר'ה נהנים פה, מהבירות והכל, וזה חשוב מאוד מאוד מאוד.

לעשות משהו כזה, זה הלב וזה המשמעות של העשייה הזאת. ומבחינתי זה יכול להיות אחד האירועים שאני ככה אלך איתו קדימה.

דובר 1: זה גם היה בסקייל ממש גדול, כלומר לא רק סטודנטים, גם ממש אזרחים.

דובר 2: זה היה אירוע קהילתי לכל דבר. כן, זה היה אירוע קהילתי, וסגרנו פה מתחם שלם במכללה, ובאו המון המון אנשים ממדע, ואנשים לא מבינים, וגם היה צריך להבטח את המקום באותו זמן, ולדאוג לשטח. היה באזור ה-15 מיטות פה פרוסות, ואנשים שתוך כדי באים ותורמים, ובסוף להבין שזה במקום כמו מכללה, במקום קטן יחסית, זה לא משהו שהוא מורכב, זה לא משהו שהוא קל לעשות את זה, אבל עשינו זה ואנחנו אחרי זה, והלוואי והיינו צריכים לעשות עוד גם דברים כאלה, ואנחנו שואלים לעשות כמה שיותר דברים שהם כן יתרימו לקהילה.

דובר 1: מדהים.

דובר 2: ועם כל הדברים שאנחנו עושים, אנחנו גם מקבלים... מה לעשות? המון המון ביקורות, והמון המון אי-סביות רגסון, ובתור יושבת ראש, את מקבלת בטח המון המון פניות, והמון המון ביקורות, ובאמת מעניין לשמוע איך את מתמודדת עם זה, ביום יום, איך את חובה את זה.

דובר 1: טוב, אז האמת שביקורת, כן, אנחנו מקבלים הרבה ביקורת, גם אני באופן אישי, וגם אנחנו רגע כאגודה, ואני אגיד שבהתחלה היה לי מאוד קשה לקבל את הביקורת הזאת. כלומר הייתי, לפחות בהתחלה של התפקיד, הייתי לוקחת את זה מאוד קשה, ומאוד אישי, כאילו באיזשהו מקום מכוונים אליי לנופר הסטודנטית או לנופר בן אדם והייתי באמת נפגעת מהדברים שהיו נאמרים, כן גם הייתי לפעמים לוקחת את זה הביתה ובוכה וככה, לוקחת את זה קשה איתי אבל לאט לאט רגע הבנתי שיש לי אחריות ויש לי תפקיד וכן גם מהדברים הכואבים לפעמים גם יש אמת וצריך שנייה לדעת לסנן את הפגיעות ואת הדברים האלה ולשמור את זה אלא אחר כך וגם לזכור בסופו של דבר שאף אחד לא בא לפגוע בנו בצורה שהיא אישית ובאמת מתוך התלונות ומתוך הכאב וגם אין מה לעשות גם אנחנו סטודנטים כאילו אז אנחנו מבינים את הדבר הזה לחלוטין.

דובר 2: אנחנו חלק מהם.

דובר 1: לגמרי לגמרי ורגע מתוך הביקורת הזאת איך אפשר לסנן את הרעשי רקע ואת הדברים שנאמרים אולי בצורה שהיא קצת פחות נעימה ורגע להתרכז בעיקר של מה אותו סטודנט או אותה סטודנטית באים להגיד בעצם. כלומר מה הם באים לבקש ומה אנחנו צריכים לעשות ואיך לפעול כדי לשפר את זה ואני חושבת שדווקא אם לא היינו מקבלים ביקורת אז נראה לי שזה היה עובד הרבה פחות טוב היה לנו משעמם בלי ביקורת. לגמרי.

קודם כל זה ממש היה משעמם אבל אני באמת חושבת שבאמת היינו עובדים פחות טוב. לא היינו יודעים רגע בסופו של דבר הרי חברי מועצה זה אני זה אתה זה עוד שלושים אנשים אבל אנחנו לא כולם בסוף.

דובר 2: נכון.

דובר 1: וריבוי דעות זה בסופו של דבר דבר טוב וזה שאומרים לנו עוד דברים ורגע להתרכז בדברים נוספים ולחשוב שנייה איך לקחת דברים צעד אחד קדימה או אולי יש משהו שעשינו לא טוב ואנחנו צריכים לשפר אותו. אז אני חושבת שזה מאוד חשוב לשמוע את הדברים האלה לגמרי. אבל עם זאת גם מאוד צריך אם כבר אז מהצד השני כסטודנטים גם לדעת איך להציף את הדברים האלה ביקורת בונה.

דובר 2: לגמרי. לא תמיד בונה אבל בסדר.

דובר 1: לגמרי כאילו כל דבר גם צריך להיות איזה שהיא דרך בסופו של דבר נכון.

דובר 2: לגמרי.

דובר 1: אז ספר לי כזה על איזה רגע שהיה לך שאתה אומר שבאמת הרגשת שאתה משפיע שם

דובר 2: אני חושב שבסוף בתור בעלי תפקידים כמונו יור וסיור שאנחנו אחראים על בעלי תפקידים אז חלק מכל האירועים והדברים שאנחנו עושים מסביב זה בעצם לעשות פיתוח אישי לאנשים שמתחתנו ולקחת בן אדם בנקודה מסוימת ולתת לו את כל הכלים שאנחנו יודעים ומה שאנחנו חווינו בעבר ושהתחיל לפרוץ כנפיים ושלי יש את בעלי התפקידים שלי שאני רואה אותם שהם מצליחים לעשות דברים הרבה יותר גדולים ממה שאני הייתי חושב לעשות ושהם מסתדרים גם כשאנחנו לא נמצאים בשטח כמו אחד האירועים שהיה לו מזמן תחת שנה ואני רואה ואני שומע אחר כך את הביקורות הטובות ואני אומר ישבתי בבית עשיתי את הדברים שלי שלא יכולתי לבוא ויש לי את הבעלי תפקידים שהם עושים את זה שם אני מרגיש משמעותי שאני שולח את הזרועות שלי ואנשים שלנו בעצם עושים את העבודה של האגודה כי זה אגודה היא לא אגודה של נופר והורי האגודה היא באמת של הסטודנטים של הפקה וזה זה המסר הכי חשוב שאנחנו רוצים להעביר לכולם שבסוף כל אחד הוא חלק מהאגודה הזאתי אז ברגע שהבעלי התפקידים שלי באים ועושים את הדברים עלי בלעדיי והרבה יותר טוב ממני אפילו מבחינתי הנסיטית שלי מבחינתי הבמה שלכם ותמשיכו ככה כאילו

דובר 1: מה צריך יותר מזה לדעתי לגמרי זה באמת הדבר הכי מספק שיש שבאמת אנחנו רוצים שמשהו מסוים יקרה אבל בסוף אנחנו לא יכולים לעשות את הכל לבד ושיש לנו עוד אגודה מדהימה שמתפקדת ובעלי תפקידים שעושים את הדברים והפעילים בזה קדימה וגם מפתחים את עצמם

דובר 2: ממש ועד עכשיו התפקיד הזה שנתיים נכון שנתיים וחצי אפילו ולפני זה היית סגן יושב ראש עוד שנה נכון סגן יושב ראש עוד שנה תקופה של כמעט שלוש וחצי שנים כמעט כל התואר כן זה וואו ממש ממש של עשייה וברמות הכי גבוהות שיש ובוליומים באמת הכי גבוהים שיכולים להיות ומה באמת בתקופה כזאתי ארוכה מה את לומדת על עצמך כלומר מה את יכולה להגיד

דובר 1: הנופר שהייתי אז והנופר שאני היום איפה את רואה את עצמך כאילו היום מה למדת שם וואו זה המון קודם כל אני חושבת שכל התקופה של הלימודים ועוד ביחד עם העגודה והעומס והלחץ זה משהו שמאוד ביגר אותי זו תקופה שמאוד עיצבה אותי וביגרה אותי אני חושבת שלמדתי להתמודד עם לחץ עוד יותר טוב ממה שרגע הייתי מתמודדת איתו בעבר ולנהל את הזמן שלי בצורה שהיא ממש ממש טובה כי בסופו של דבר הזמן שלי רגע הוא לא משפיע רק עליי אלא גם משפיע על עוד אנשים וככל רגע שאני אתפקד בצורה שהיא מהירה יותר וטובה יותר והנהל את הזמן שלי טוב יותר אז ככה זה גם יעבור הלאה ואני חושבת גם שבאמת גיליתי שאני אוהבת עשייה שאני באמת אוהבת לעבוד ואני באמת אוהבת לתת וזה תחושה כמו שדיברנו קודם על העניין של הסיפוק זה באמת תחושה מדהימה שאתה יודע שאתה בא ואתה נותן מעצמך וגם יש גלים לדבר הזה ואתה עובד קשה כדי בסופו של דבר שיהיה לזה אפקט חיובי ואפקט חיובי אז זה קורה זאת נראה לי הרגשה שכאילו אי אפשר להשיג אותה בשום מקום אחר

דובר 2: לגמרי לבוא ולקחות הפירות שלוקח לפעמים זמן לפעמים המון זמן אבל שאנחנו צריכים טיפה ליהנות מכל העבודה הקשה הגתה באמת אין לזה שני אין שני לזה

דובר 1: לגמרי ועכשיו אנחנו טוב אנחנו כבר עוד מעט מסיימים גם את האתה כבר עוד שנייה סיימת את התואר הראשון גם אני ועוד מעט גם כבר את התואר השני אבל אם אני אחזיר אותך להורי שלפני כמה שנים ככה לתחילת הדרך איזה טיפ טוב היית נותן לעצמך או לסטודנטים והסטודנטיות שבתחילת הדרך שלנו

דובר 2: אני חושב שהדבר הכי טוב שהייתי אומר לעצמי זה שלא הכל יהיה מושלם וזה בסדר זה בסדר לא להצליח הכל זה בסדר לרצות לדאת מאה אחוז בהכל ולהבין שאין דבר כזה להבין שאם לוקחים אחריות מסוימת זה אומר שדברים אחרים נפגעים וצריך לעשות את זה בגלים בסוף פעם אני יכול יותר להשקיע שם פעם אני יכול להשקיע במקום אחר והמלחמה העצמית הזאת בסוף זה מה שיחשיל אותי וכל אחד שבסוף בתור סטודנט כי אנחנו קודם כל סטודנטים במחלה להנדסה שזה כשלעצמו זה אתגר ולבוא ולקחת עוד תפקיד באגודה כל תפקיד שהוא יהיה להבין שאתה בסוף הולך לשלב פה משהו שהוא לא פשוט וזה בסדר שלא הכל יהיה מושלם ושאתה לא לבד פה ויש אנשים איתך מסביב שתומכים בך כמו שאת תמך בי הרבה פעמים לאורך הדרך ואני אבח וגם הבעלי תפקידים שלנו שידענו להוריד להם את הדברים האלה כי עם כל הרצון הטוב שאתה רוצה לעשות הכל מהכל אנחנו בני אדם והזמן שלנו באמת מוגבל והיכולות שלנו מוגבלות ואני חושב שזה בסוף מה שהייתי אומר תמיד להקסומי של ככה הכל ברגוע וזה בסדר פשוט בסדר לא להיות מושלם ואני חושב שאת עושה הרבה תחומים נוגעת בהרבה דברים מסביב ומה הדבר שאת יכולה לגעת בו שאת אומרת זה הדבר שלי זה התחום שלי

דובר 1: וואו האמת שבאמת זה המון כאילו יש המון המון המון המון תחומים קשה לשים את האצבע על דבר אחד ולהגיד טוב זה התחום שלי אבל אני יכולה להגיד יותר נכון איזה רגע היה לי שהבנתי שאני נמצאת במקום הנכון דיברנו קודם על ההתחלה של המלחמה ובאמת ככה בתחילת המלחמה ישבנו בבית וחשבנו רגע מה לעשות עם עצמנו כאילו איך אנחנו רגע כאגודה יכולים לעשות טוב ולעשות יותר ולתרום ממי איתנו שגם היה במילואים אבל איך אנחנו רגע כאגודה יכולים להתגייס גם לסטודנטים אבל גם לציבור ושירמנו את היד וככה חשבנו איך לתרום ואיך לעשות ופתחנו קבוצה של התנדבויות והתחלנו להתנדב במלא מקומות בכל הארץ בבתי מלון בבתי אבות בקניונים הרזנו דברים שחקנו עם ילדים ופתאום גם לא רק האגודה מגיעה כאילו פתאום עוד ועוד ועוד סטודנטים וסטודנטיות מגיעים מכל השנים ורוח ההתנדבויות הייתה פשוט מטורפת היה מלא והרגשתי שוואו אני במקום הנכון כאילו יש לי את היכולת רגע לעשות באמת טוב גם לאנשים שסביבי אבל גם לקהילה לציבור ושם רגע הבנתי זה התחום שלי זה הנקודה שאני אומרת לעצמי שטוב שאני נמצאת במקום הזה ואני רוצה גם להמשיך ולתרום ולהמשיך ולעשות אז נראה לי שזה לגמרי שם לגמרי זה

דובר 2: נראה לי המנחמה לצערים מאוד הרב גרמה לה יוצאים מאיתנו דברים אחרים ופשוט להמוציא את עצמנו מחדש כי אי אפשר אחרת לא היה אפשר שם אחרת בין כל הטירוף הזה וכל הדברים שהיו אם אני לוקח עדיין אותה צעד אחורה ולשם או אפילו יותר אחורה גם מה את חולה באמת לתת לנו לגודה שתבוא איזה טיפ איזה עוד משהו באמת לקחת לדרך מתוך כל הדברים שאת עברת אם זה שנת קורונה ושנה של אחרי קורונה ושנת מלחמה ועכשיו אנחנו באיזה שנה שאנחנו בתוך המלחמה אבל עדיין מנסים להקצר רגע שקרה רגילה שהיא לא יכולה להיות רגילה לגמרי אבל כאילו את חווית המון המון דברים שלא כל אחד בעצם יוצאו לחוות בטח בתור יור וסיור ומה הטיפ שאת יכולה להביא לחבר'ה שהולכים לבוא הלאה לדור ההמשך הזה

דובר 1: אז קודם כל להגיד להם דבר ראשון שהם במקום הנכון זה כבר להגיד שהם באמת הגיעו למקום הנכון של העשייה ושל העבודה ושהולך להיות לא קל והולך להיות לא פשוט וכמו שדיברנו גם על ביקורת קודם שהתכוננו גם לביקורת וגם לתגובות שהן פחות קלות אבל שבסופו של דבר רגע התחברו לסיבה האמיתית ולמניע הפנימי שלהם שגרם להם ככה לעזוב הכל ולהירשם לעגודה ולהגיד באי לקחת חלק בזה ולא משנה כמה קשה בדרך תמיד לזכור את המניע הזה וגם לדעת שאתה לא לבד שיש איתך צוות מדהים שעושה את הדברים האלה ולעוף קדימה ובאמת גם רעיון שנשמע מופרח ומופרה וגדול זה המקום לעשות את הדברים האלה

דובר 2: גמרי עשינו פה דברים מאוד מאוד מופרחים

דובר 1: ממש ממש ותגיד מה איתך איזה הצעה אתה תיתן לעגודה הנכנסת שתגיע

דובר 2: אני חושב שבסוף הם צריכים להבין שיש לנו כוח פה שיש לנו כוח ושהסטודנטים פה סומכים עלינו אם זה מאה חבר'ה שמתנדבים ועד הבעלי תפקידים בסוף כמו שאמרת אי אפשר לבד אי אפשר לבד העגודה זה לא שני אנשים או ארבעה אנשים העגודה אולי על הנייר היא שלושים איש אבל בסוף זה כל המכללה ביחד זה כאילו כל הסטודנטים כל מי שרוצה ויבוא ויתן עם עצמו אנחנו נוכל לתת הרבה יותר גם לאחרים ואני חושב שבסוף להבין שיש להם פה את הכוח לעשות ולהשפיע וכל מה שהם לא יעשו פשוט לא יקרה זה נורא נורא פשוט עם כמה שנשמע קל להגיד באמת כל מה שאנחנו לא נעשה לא יקרה אין שני לנו אנשים אחרים לא יבואו ולא יעשו במקומנו כי לנו יש את הפלטפורמות ושל הנתקוח ואת הקשרים ואת היכולות בית הידע ורק לבוא ולעשות בסוף מי שנהנה ומי שמורווח בזה.

זה אנחנו הסטודנטים אני ועד סטודנטים אנחנו לא בוגרים ואנחנו לא עובדי מכללה אנחנו שייכים לאגודת הסטודנטים של אפקה בתור סטודנטים וכל מה שהם ירצו פשוט לעשות אז אנחנו נעשה אותו וזה מה שיקרה.

דובר 1: אז אתה אומר באמת פשוט לקחת יוזמה ולא לפחד ולהבין שבסוף בסופו של דבר הכל תלוי בנו ואם לא נעשה את זה אז זה פשוט לא יקרה. נכון. לגמרי, אני הכי מסכימה איתך בעולם.

טוב, האמת שנראה לי הייתה שנה קדנציה מדהימה והיה בכללי ממש כיף לעבוד ביחד.

דובר 2: היה מאמן, היה מאמן. ומטורף שעות אותו זה נגמר.

דובר 1: וואו, טירוף.

דובר 2: ויהיו פה הרבה זיכרונות טובים, יהיו פה הרבה זיכרונות טובים להמשך.

דובר 1: לגמרי.

דובר 2: למדנו הרבה.

דובר 1: ויש גם פרק חדש, כאילו אמנם אנחנו רגע ממשיכים או מתקדמים או נשארים אבל יש פה הרבה כוח חדש שמגיע אלינו. לגמרי. זה ממש מרגש.