כנס מיומנויות המחר:

מאות משתתפים התכנסו במרכז רבין לכנס מיומנויות המחר של אפקה, בשיתוף גלובס וקרן טראמפ – אירוע שהפגיש בין מובילי דעה, בכירים בתעשייה ובחינוך, ואנשי מפתח מעולמות הטכנולוגיה, הכלכלה והמדיניות.

בין המשתתפים, משפיעים ומשפיעות בזירה הישראלית והבינלאומית: פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה היוצא ויו"ר הות"ת הנכנס; פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים; בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית; מירב זרביב, ראש מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך; אלי הורוביץ, מנכ"ל קרן טראמפ; ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי במיקרוסופט ישראל; ונציג מיוחד מיפן – Norihisa (Nori) Wada, יו"ר הוועדה לקידום טכנולוגיות בחינוך ביפן.

במהלך יום שלם של הרצאות ופאנלים, נפרסה תמונה עדכנית ועמוקה של שוק העבודה העתידי, והודגש הצורך בשינוי מערכתי בהכשרה ובחינוך עם דגש על בינה מלאכותית כמנוע מרכזי לשינוי.

ועידת Skills & Tech ביוזמת אפקה מתקיימת זו השנה השלישית ברציפות, והיא ממשיכה מסורת של שמונה שנות עיסוק שיטתי בפיתוח הון אנושי בהנדסה: ממוקד, אקטואלי ומכוון עתיד.

סקר חושף: מיומנויות אישיות חשובות מתואר אקדמי

בתחילת הכנס הוצגו תוצאות סקר מיוחד, שנערך במהלך חודש יולי 25, בקרב 135 מנהלי הייטק ו-183 מנהלים מתחומים שונים על ידי אפקה במיוחד לקראת הכנס.
עיקרי התובנות העולות מן מהסקר:

• כמחצית מהמשיבים הסכימו שתואר אקדמי מכין את הסטודנטים והסטודנטיות בצורה טובה לשוק העבודה בטווח הקצר אבל רק 27% מאמינים בתרומת התואר האקדמי בעוד כעשור.
• לשם הכנה טובה יותר לשוק העבודה העתידי האקדמיה צריכה לשים יותר דגש על התנסות מעשית והידוק החיבור לתעשייה
• חשיבות תואר אקדמי כקריטריון באיוש משרות בתחום ההייטק – עלתה בהשוואה לשנים קודמות.
• רוב מנהלי ההייטק סבורים שמקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM) מכינים טוב יותר את הסטודנטים והסטודנטיות לעולם העבודה.
• ניסיון קודם, מיומנויות אישיות ותואר אקדמי רלוונטי זוכים להערכה גבוהה יותר, בקר מנהליי הייטק לעומת שאר המנהלים.

פרופ' עמי מויאל: "התואר האקדמי צריך לתת גם ידע, גם מיומנויות וגם הכשרה מעשית"

את הכנס פתח נשיא אפקה, פרופ' עמי מויאל אשר הסביר תחילה על "מתווה אפקה", המהלך המקיף שהוביל כנשיא אפקה לשינוי יסודי בחינוך מהנדסות ומהנדסים. "שינינו באופן עמוק ומשמעותי את תהליך חינוך המהנדסות והמהנדסים, שינינו את כל תכנית הלימודים והדבר העיקרי שעשינו זה הגדרנו מיומנויות והכנסנו אותם כתוצרי למידה לקורסים", הסביר.

הוא הבהיר כי התובנה המרכזית היא שהקניית מיומנויות אינה רלוונטית רק לחינוך מהנדסות ומהנדסים אלא לכל מקצועות ה STEM, לכל תואר אקדמי וכן למערכת החינוך כולה. כמו כן הוא בירך על ההחלטה להקים מועצה לאומית לחינוך ל-STEM, דבר המהווה התגשמות של חלום עבורו.

בהתייחסותו לסקר שהוצג בכנס, הציג מויאל תפיסת עולם ברורה: "בוחנים היום בקרב מנהלות ומנהלים בתעשייה אם צריך תואר אקדמי או התנסות מעשית או מיומנויות. תפיסת עולמי נורא פשוטה – התואר האקדמי צריך לתת גם ידע, גם מיומנויות וגם הכשרה מעשית. ברגע שזה יקרה, מאה אחוז מהמנהלות והמנהלים יגידו שצריכים תואר אקדמי".

לדברי מויאל לבינה המלאכותית השפעה מאג'ורית שרק מעצימה את חשיבות המיומנויות. לדבריו, כניסת ה-AI, מחדדת את הצורך במיומנויות, ובראש ובראשונה חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית.

לקראת סיום הדגיש: "אני חולם על רצף חינוכי מתואם בין מערכת החינוך, הצבא, האקדמיה ושוק התעסוקה. נגדיר יחד מהי חשיבה ביקורתית, ונבנה רצף שבו כל שלב מקנה רמה מסוימת. זה לא חלום נאיבי – זה הכרח לאומי." 
בהתרגשות, סיכם:

"ביום חמישי אני מסיים עשור כנשיא אפקה, וביום ראשון אתחיל את תפקידי כיו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). תמצאו בי שותף נחוש ומחויב לקידום ההשכלה הגבוהה ולשינוי הרצף החינוכי במדינת ישראל."

אלי הורוביץ, מנכ"ל קרן טראמפ למצוינות אמר בדבריו כי רק 8-10% מהתלמידים הישראלים מצליחים להתמודד עם מבחני פיזה. "שום דבר במערכת החינוך לא מכין את רוב התלמידות והתלמידים למבחנים האלה", טען.

הורוביץ ציין כי מדינות כמו יפן והולנד הגיבו לזעזוע מתוצאות פיזה ברפורמות מעמיקות במערכת החינוך, בעוד ישראל , יחד עם רומניה, נותרה בין האחרונות שעדיין מתלבטות.

לדבריו, בעידן שבו הבינה המלאכותית תדע לפתור מבחני פיזה טוב יותר מבני אדם, נשאלת השאלה: מה הילדות והילדים שלנו צריכים ללמוד היום כדי להיות רלוונטיים ב-2040?

פרופ' ליאו ליידרמן: "בינה מלאכותית היא לא רק כלי, זו מהפכה תעשייתית רביעית, ואסור לנו לפספס אותה"
בפתח דבריו סיפר פרופ’ ליידרמן על חלומו האישי, שיום אחד תהיה לישראל אסטרטגיה לאומית עם מבט קדימה. 

לדבריו, העולם עבר מעידן של גלובליזציה יציבה לעידן של דה-גלובליזציה, מלחמות סחר, פופוליזם ואי ודאות גוברת. בתוך המציאות הזו  AI אינו עוד טרנד טכנולוגי, אלא מהפכה תעשייתית בקנה מידה היסטורי, כמו הקיטור, החשמל והאינטרנט לפניה.

ליידרמן הדגיש שישראל, כ"אומת הסטארט-אפ", נמצאת בעמדת פתיחה מצוינת, אך נדרשת תוכנית לאומית להטמעת AI שכוללת גם סקטורים קטנים ופריפריה, ולא רק חברות גדולות ומרכז הארץ.

לדבריו, לצד ההזדמנויות, קיימת חרדה אמיתית, בקרב עובדים ומנהלים, מחשש לאובדן משרות. אך ההיסטוריה מוכיחה שכל מהפכה טכנולוגית יצרה בסופו של דבר יותר תעסוקה מאשר אבטלה, כשהמפתח הוא השקעה בהכשרה מחדש במיומנויות עתיד, ובחדשנות.

ליידרמן קרא למערכת החינוך להתעורר: לעבור מהקניית ידע למיומנויות, להכניס אוריינות AI מגיל צעיר, ולדבר עם התלמידות והתלמידים בגובה העיניים על עולם משתנה. "הילדות והילדים של היום מתוחכמים מהמורות ומהמורים שלהם ואנחנו חייבים לעדכן את שיטות ההוראה".

בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית: "אמברגו זו לא ברכה, אבל בכל פעם שהטילו עלינו מגבלות, יצאנו מחוזקים".

בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, הציג בכנס בגלובס תפיסת עולם חדה וברורה בנוגע להכשרת מהנדסות ומהנדסים, שיתופי פעולה עם האקדמיה, ואתגרי העתיד הביטחוני. לדבריו, גם בעידן של טכנולוגיה מתקדמת ו-AI, "הכלים החשובים ביותר למהנדסת ולמהנדס הם היכולת ללמוד תוך כדי תנועה, להבין את המציאות ולקבל החלטות מורכבות". לוי התייחס לנושא ה-AI והאם ניתן לראות בו את חזות הכל ואמר: "אני לא רואה בעיני רוחי תשובה שהייתי מקבל מצ'אט GPT שתעזור לי לנהל 15 אלף עובדים תחת מתקפת טילים".

"הבינה המלאכותית כבר כאן – ומי שלא יתאים את מערכת החינוך, יישאר מאחור"

מירב זרביב, ראש מנהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, סיפרה כיצד לפני עשור הקימה את אגף המחקר והפיתוח במשרד, וזיהתה מוקדם את הפוטנציאל והאיום של הבינה המלאכותית על מערכת החינוך.

"עידן ה-AI הוא האתגר המשמעותי ביותר שעומד בפני החינוך, שינוי עמוק שמתרחש כבר עכשיו, כמעט בכל כיתה בישראל".
"אין שום סיבה שפי שניים בנים יבחרו במסלולי פיזיקה לעומת בנות. זה עניין של חוסן, של דימוי עצמי ושל תמונת עתיד. כולנו - הורים, מורים, יועצות צריכים לשנות את זה מהיסוד".

הלקח היפני: גמישות מול אתגרים.

Norihisa (Nori) Wada יו"ר הוועדה לקידום טכנולוגיות בחינוך ביפן, סיפק בכנס מבט נדיר אל מערכת החינוך היפנית והאופן שבו התמודדה עם משברים לאומיים.
"כל משבר הוא גם הזדמנות לשינוי סיסטמתי", אמר.
הוא הדגיש את הצורך בחינוך שמטפח מסוגלות עצמית ויכולת למידה עצמאית: "הבינה המלאכותית לומדת מכישלונות. תלמידים יפנים מפחדים להיכשל, אבל בעתיד, זו תהיה דווקא הדרך להצליח".
וואדא סיכם באופטימיות, אך גם באתגר: "עלינו לצייד את הדור הבא לא רק בידע, אלא בכישורים, בתעוזה וביכולת להתמודד עם עולם משתנה במהירות".

איך מכשירים את דור העתיד?

על שאלה זו ניסו להשיב משתתפי הפאנל, ד"ר מאיה גורדין מנהלת אגף החינוך הטכנולוגי, מינהל חדשנות וטכנולוגיה, משרד החינוך, אל"מ רותם בשי, מפקד מצפ"ן, אגף התקשוב, צה"ל, פרופ' זהבית כהן, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון ואלון ברנע סגן נשיא לפיתוח ושותפויות אסטרטגיות, במכללת אפקה.

הדוברים הדגישו את חשיבות היכולת ללמוד ולהסתגל, את תפקיד החוסן והסקרנות, ואת החיבורים הקריטיים בין חינוך, אקדמיה, צבא ותעשייה.

אלון ברנע סיכם: "האקדמיה לא מכשירה ג'וניורים, היא מכשירה מהנדסים ומהנדסות ל-40 שנות קריירה".

"כל עובד הוא מנהל" המדען הראשי של מיקרוסופט על מיומנויות  AI

ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי במיקרוסופט ישראל, הזהיר בכנס מיומנויות המחר מהפער הגדל בין קצב השינויים בשוק העבודה למערכת החינוך.

"פתאום יש לנו קולגות דיגיטליות - אנחנו כבר עובדים עם צוותים של 6-7-8 סוכנים דיגיטליים", אמר סיימון. 
סיימון הדגיש כי המפתח הוא "החיכוך", הניסיון המעשי: "שימוש יומיומי רציף עם המודלים. זה לא של המהנדסים בלבד, זה של כל בעל תפקיד בארגון".

המנהלים, לדבריו, יוכלו לעבור "מניהול שוטף לניהול אסטרטגי, כשהסוכנים מטפלים במיקרו-טקטי".

סיימון אמר כי AI בהחלט לא יחליף עובדים, יחד עם זאת, היא תחייב את כולם להשתנות, ללמוד מחדש ולנהל צוותים מסוג אחר.

פאנל: ההשפעה של AI על עולם הכישורים – איך חברות טכנולוגיה מגדירות את דור העתיד?

בפאנל מרתק אשר חתם את היום כולו, נפגשו נציגות ונציגים בכירים מתחום משאבי האנוש בחברות הטכנולוגיה המובילות בישראל, כדי לדון בשינוי המשמעותי שעובר עולם הגיוס, הפיתוח וההכשרה בעקבות עליית הבינה המלאכותית.

הפאנל כלל את אליעד ויסברג, Global VP HR בחברת Fiverr, סיגל גילמור, סמנכ״לית HR בצ'ק פוינט, ורוני ליכטנשטיין שני, סמנכ"לית משאבי אנוש בבנק ONE ZERO.

אליעד ויסברג אמר: "אנחנו לא מתכוונים להחליף עובדים ב AI, אנחנו דורשים ונדרשים להיות יותר יעילים. אנחנו מצפים ודורשים לעשות מה שה AI לא יודע לעשות."

סיגל גילמור ציינה כי רק לפני זמן קצר נאבקו נגד השימוש בצ'אט AI במבחני קבלה, והיום הם מחפשים דווקא מועמדים שיודעים לנצל כלים אלו. היא הדגישה את הקושי להעריך מיומנויות AI במסגרת הגיוס, ואת חשיבות היכולת לארגן ולנסח פרומפטים  מתוחכמים, לצד כישורים כמו סקרנות, אוטודידקטיות וניהול עצמי. עוד היא  הדגישה כי כיום כל עובד נדרש לאמץ כלים של בינה מלאכותית בעבודתו היומיומית. לדבריה, ה-AI  מפנה לעובדים זמן למשימות מורכבות יותר ומעלה את היעילות הארגונית.

רוני ליכטנשטיין הצביעה על השפעות נראות לעין של השימוש בכלי AI בארגון: לצד חיסכון במשאבים וגיוס מופחת, נוצרו תפקידים חדשים שבעבר לא היו קיימים – כמו מומחי  AI  ובודקי קוד ייעודיים. עוד היא הדגישה שגם אם נדרשים פחות עובדים במשרות מסוימות, ה-AI אינו מחליף את העובדים אלא מאפשר להם להתמקד במשימות עם ערך מוסף גבוה יותר.

הפאנל דן גם באתגרי הג'וניורים בשוק העבודה המשתנה, כשהדוברים הסכימו כי מדובר בתקופת ביניים בה נדרשת אחריות כפולה להכשרת המועמדים החדשים, שצריכים להגיע עם מיומנויות טכנולוגיות אישיות לצד רצון ויכולת ללמוד ולהסתגל.
בסיום הדיון העלו המשתתפים את הצורך במקצועות STEM כבסיס חזק לעתיד, לצד קריאה לבחור תחומים שמעניקים תשוקה ומימוש אישי, תוך הבנה שהשילוב בין ידע מדעי וטכנולוגי ליכולות רכות, יוביל את דור העובדים הבא.

כנס מיומנויות המחר המחיש במדויק את העקרונות שמנחים את "מתווה אפקה": השילוב בין ידע תיאורטי, מיומנויות מעשיות וכישורים רכים הוא הבסיס להכשרת דור העתיד – מיומנויות שהן המפתח להצלחה בעולם העבודה המשתנה במהירות, במיוחד בעידן הבינה המלאכותית.