סיקור אירועי מהנדסים עתיד 2021

25 שנות תשוקה: אפקה מסכמת חצי יובל

שנת ה-25 להקמתה של אפקה כללה לא מעט נקודות ציון, אירועים מיוחדים ואפילו הישגים. אולם רגע השיא שלה היה בסדרת "מהנדסים עתיד" – אירועי חבר הנאמנים שביטאו היטב את סיפור אפקה, ערכיה וכן את התוכניות הרבות והמגוונות להמשך. הסדרה, שנמשכה לאורך שלושה ימים, נפתחה בסקירה על העולם לצד ולאחר הקורונה, ובמסגרתה מומחים בכירים מישראל ומהעולם נתנו סקירות בתחומי הכלכלה, הבריאות והאקדמיה. לא פחות מ-38 מרצים מכל רחבי העולם לקחו חלק בסדרה, כשמדי יום מצטרפים לאירועים מאות משתתפים מקמפוס אפקה וכן מאות צופים מהשידורים החיים שלהם. עוד כללה הסדרה את כנס אפקה השישי לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה, אירוע בוגרים נוסטלגי, השקה של מתווה אפקה ליצירת רצף חינוכי להנדסה במערכת החינוך, "הניצוץ ההנדסי" – סדרת הרצאות קצרות של חוקרי אפקה בתחום המומחיות שלהם ואירועי הוקרה חגיגי, מרגש שצבע את אפקה חג. על כל אלו ועוד תוכלו לקרוא בהמשך הכתבה ובסיקור של ימי האירוע השונים.

היום הראשון – הרצאות העולם החדש "פוסט קורונה" ואירוע הבוגרים הנוסטלגי

את היום הראשון לאירוע בחרנו לפתוח דווקא בהתייחסות למשבר הקורונה והשינויים שהוא חולל בתחומי החיים שלנו. כמוסד אקדמי ציבורי שמחנך מהנדסים הפועלים לשינוי ולמציאת פתרון לאתגרים של אנושות, מצאנו לנכון להתייחס למשבר כה עמוק ומהותי, שאותותיו מורגשים גם בימים אלו וודאי עוד יורגשו בעתיד. ולכן, פנינו לבכירי המומחים בישראל ובעולם כדי שיסקרו את השינויים שחלו בתחומי העיסוק שלהם ויסמנו את המגמות העתידיות.

 הדובר הראשון שפתח את היום היה פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בקופת החולים כללית, מנהל מכון כללית למחקר ויו"ר קבינט המומחים הלאומי להתמודדות עם הקורונה. פרופ' בליצר סקר את השינויים בתחום הבריאות והרפואה הדיגיטלית בפרט ואף התייחס לזן הקורונה החדש – הזן ההודי (דלתא), כשדבריו מצוטטים בתקשורת.

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, התייחסה לפריון במשק הישראלי, הפערים בין ההייטק לשאר תחומי המשק והתפקיד המרכזי של מערכת ההשכלה הגבוהה כמי שמכשירה ומחנכת הון אנושי ומקדמת את הכלכלה והצמיחה. במעבר ישיר, מאט סילגמן, מנכ"ל חברת ברנינג גלאס האמריקאית התייחס לשוק התעסוקה ולכישורים הנדרשים כדי להשתלב בו. אחריהם קלארק קול מדלויט האמריקאי התייחס לדו"ח בינלאומי שהוא ועמיתיו חיברו על "הקמפוס ההיברידי" – ועל השינויים שצפויים מוסדות להשכלה גבוהה לעבור. לשיטתו, כלל השירותים הניתנים לסטודנטים כיום יינתנו במתכונת היברידית (פיזי ווירטואלי).

ההעמקה בתחום ההשכלה הגבוהה נמשכה בפאנל מיוחד של ארבעה מומחים, ובו נסקר תפקידה של מערכת ההשכלה הגבוהה, על רקע השינויים והתמורות שחוללה הקורונה. פרופ אדו פרלמן, סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) סיכם את היום ומיפה את האתגרים וההזדמנויות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

בחלק השני של היום החלפנו אווירה, אבל הצטרף אלינו אורח שזכה לזמן מסך לא מבוטל לאורך הקורונה – הכלכלן ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב. בוגרי אפקה לאורך השנים נהנו מהרצאה מרתקת שלו על ניהול במצבי משבר, ולאחריו מאירוע ייחודי ונוסטלגי בו נפגשו עם החברים מהתואר ונזכרו מחוויות מהלימודים.

היום השני – כנס אפקה לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה והשקת מתווה אפקה

כנס אפקה לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה היה המשך טבעי לאירועי היום הראשון. לאחר סקירת השינויים העולמיים ושינויי הקורונה בתחומים השונים, ובפרט בתחום ההשכלה הגבוהה, זכינו להזדמנות להעמיק בתחום הליבה והמומחיות של אפקה: חינוך מהנדסים – ובפרט כאלו המשתלבים בשוק העבודה, מובילים שינוי ומחזיקים בכישורים שרלוונטיים אליו. אין ספק שהקורונה והשלכותיה נותנות את אותותיהן גם בתחום זה, ולאורך כל היום התקיים דיון מרתק, בהשתתפות מומחים בישראל ובעולם בחינוך מהנדסים ובחינוך למקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה).

את הכנס פתחה פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת) במל"ג, שהדגישה את חשיבות הכשרת ההון האנושי על תעשיית ההייטק ותפקידה החשוב של מערכת ההשכלה הגבוהה, ומוסדות להנדסה בפרט.

אחריה ד"ר רות גראהם, מחברת הדו"ח של MIT בחינוך מהנדסים בעולם מ-2018, הציגה את השפעות הקורונה עליהם וטענה כי לאחר שנים ארוכות בהם ברור כי נדרש שינוי בתהליך, עידן ה"פוסט קורונה" הוא ההזדמנות לחולל אותו הלכה למעשה. פאנל מיוחד שעסק בחינוך מהנדסים פוסט קורונה אפשר להרחיב את הדיון בתחום זה ולסמן את דרכי הפעולה השונות. ד"ר אמיטבה מיטרה, ראש התוכנית החדשנית (NEET) לחינוך מהנדסים ב-MIT עמד בראש הפאנל ולצדו השתתפו פרופ' ארנון בנטור ראש הפורום לחינוך מהנדסים במאה ה-21 במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, פרופ' חואן קרלוס דה לה לרה, דקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטה הפונטיפיקלית הקתולית בצ'ילה ופרופ' רוב מוד, סגן רקטור באוניברסיטה הטכנולוגית בדלפט שבהולנד. הדיון עסק באופן שבו צריך להתאים את לימודי ההנדסה לדור הסטודנטים החדש ולמשאבים הנדרשים בתחום זה.

הפאנל הבא הפנה את הזרקור לעבר הרצף החינוכי, והטמעת חינוך למקצועות ה-STEM במערכת ההשכלה הגבוהה. את הפאנל הובילה ז'אן מוריסון, המנכ"לית המייסדת של ארגון TIES בארה"ב, ולצדה השתתפו אריקה מור, מנכ"לית STEM Funders Network, ד"ר דון מילארד, סגן ראש חטיבת חינוך והמרכזים ההנדסיים באגף ההנדסה של הקרן הלאומית למדע (NSF) בארה"ב ומליסה מוריץ, עמיתת למידה במכון למדעי החינוך (IES) של משרד החינוך האמריקאי והנציגה הישראלית – גילמור קשת-מאור, מנהלת אגף מדעים ומתמטיקה במזכירות הפדגוגיות במשרד החינוך. הדיון הער והמקצועי בתחום התמקד בחשיבות של הטמעת ה-STEM והתמורות המהותיות שהוא עתיד לחולל במערכת החינוך ובהמשך גם במערכות ההשכלה הגבוהה.

ובמטרה להניח את היסודות לשינוי הזה במערכת החינוך בישראל הושק בכנס מתווה אפקה – מסמך מיוחד הנועד לייצר רצף לחינוך מהנדסים מגיל הגן ועד האקדמיה. המסמך מציג גישה ייחודית, המתבססת על גישת תכנון ההנדסי לשם הטמעת תהליך חינוכי מלא, מבוסס על יישום של הגישה במכללת אפקה בחמש השנים האחרונות ומספקת מענה הוליסטי להטמעת STEM בכל חלק של מערכת החינוך.

היום השלישי – אירוע ההוקרה, הענקת אותות וחגיגה אפקאית

היום השלישי נפתח בניצוץ, והפעם היה זה ניצוץ הנדסי – סדרת הרצאות קצרות ומרחיבות אופקים בהם חוקרי אפקה הציגו את התחום אותו הם חוקרים. וכך, הבנו כיצד עיבוד תמונה מאפשר אבחן מחלות, כיצד בכל זאת נפתור את הפקקים, איך הנדסה תציל את כדור הארץ ואיך ייראה שוק העבודה שלנו בעוד 10 שנים.

משם, הגענו לרגע השיא – אירוע ההוקרה החגיגי לציון 25 לאפקה, ובו הענקנו את אותות אפקה. פרופ' רן בליצר שפתח את היום הראשון לאירועים זכה לאות עמית הכבוד על רקע תרומתו הרבה להתמודדות עם מגפת הקורונה וצמצום התחלואה ; מרב דוידוביץ', מוסמכת התוכנית לתואר שני במערכות תבוניות ומנהלת בכירה באלביט זכתה באות הבוגרת בעקבות פעילותה שתרמה רבות לשיפור יכולות ההגנה של מדינת ישראל ולסלילת דרכן של נשים נוספות לתחום זה. לראשונה הוענק גם אות הסטודנט, אותו קיבל יובל ערן, המסיים השנה את לימודיו בביה"ס להנדסה רפואית, שלאורך כל לימודיו בלט כמוביל ויוזם בתחומים המבטאים את הכישורים והידע שאפקה חרטה על דגלה. הגיטריסט אבי סינגולדה ליווה אותם בצלילים מחשמלים.
מרינה מקסמיליאן בלומין ריגשה אותנו בהופעה מיוחדת ומפתיעה, פגשנו גם דמות מהעתיד שלקחה אותנו לחגיגות החמישים ולעולם העתידי שמחכה לנו והתרשמנו מהנחייה אלגנטית ומקצועית של דוריה למפל.

שלושת הימים הללו היו גדושים, מעניינים, מרתקים אבל לאורך שלושתם ליוותה אווירה יצירתית, חדשנית ומיוחדת, שהטעינה אותנו באנרגיה ובכוחות. לא יודעים להסביר את זה במילים, אבל כנראה ככה שמרגישה התשוקה להנדסה.

לשידורים המלאים >>

למצגות הדוברים >>

לגלריית התמונות >>