כך האקדמיה יכולה להזניק את ההיי־טק הישראלי

דו"ח בנק ישראל שפורסם במרץ האחרון, הוסיף לתמונה המורכבת שעולה מתעשיית ההייטק בשנים האחרונות. מצד אחד, שיאי מכירות ואקזיטים עצומים של חברות ופיתוחים ישראלים, אך מהצד השני תמרורי אזהרה בנוגע להמשך דרכה של התעשייה המקומית. דו"ח בנק ישראל קובע כי אחד האיומים המרכזיים על ההייטק הוא המחסור בעובדים משכילים ומיומנים וכי ישראל לא תוכל לשמור על יתרונה התחרותי ללא שיפור מתמיד בהון האנושי, דבר שעלול להשפיע על החברות עצמן ואף על המשק.

מידע זה מצטרף לשורת דו"חות בנושא ובכלל זה דו"ח רשות החדשנות מ-2015 שהזהיר כי תעשיית ההייטק הישראלית מתקרבת לתקרת הזכוכית שלה תוך ציון שהמחסור בהון אנושי מיומן הינו בעיה מרכזית. וועדת התעסוקה 2030 שהוקמה במשרד הכלכלה צפויה לגבש מסקנות בנוגע לשדרוג ההון האנושי בישראל.

כותב המאמר - פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה

המשותף לכל אלה היא ההבנה כי אי התייחסות כעת תוך מתן פתרונות לסוגיית כמות ובעיקר איכות ההון האנושי, יקשו על ההייטק הישראלי לשמור על מעמדו בטווח הבינוני והארוך. המחסור במהנדסים איכותיים נדון במסגרות רשמיות שונות, אולם נדמה כי לא פעם הפתרונות המוצעים אינם מספקים פתרון מלא ואף מפספסים את המטרה. כך, נושא ייבוא המהנדסים שעולה על הפרק באופן קבוע מהווה החמצה של ממש. המהנדס הישראלי הוא סוד כוחו האמיתי של ההייטק הישראלי. החלפת המוח והאופי הישראלי בעובדים מהודו, שיכול להיות פתרון זמני או נקודתי לצרכים הבוערים של החברות, יובילו את התעשייה לאיבוד היתרון שלה בעולם. במקום לחשוב כיצד מביאים לישראל עוד מהנדסים, עלינו לחשוב כיצד הופכים עוד ישראלים למהנדסים מצוינים.

אחד היתרונות שידע להביא עמו המהנדס הישראלי לאורך השנים היה החיבור בין אוסף הכישורים הקשים והרכים: השכלה פורמלית מצוינת ממוסדות אקדמיים מעולים, לצד בגרות מנטלית, אופטימיות, יכולת אילתור, יכולת עבודה בצוות, וגישה מוכוונת הישגים. השילוב הזה הוכח כאופטימלי עבור ההייטק, שמצריך ידע מדעי ומקצועי רחב אך גם כישורים החיוניים להצלחת העובד והחברה בשוק התעסוקה המשתנה בסביבה תחרותית.

בחינוך מהנדסים יש לקחת בחשבון יכולות תקשורת ועבודת צוות 

השילוב בין כישורים קשים ורכים עלה גם במחקר שערך ועד האקרדיטציה ללימודי הנדסה וטכנולוגיה בארצות הברית (ABET) בקרב 1622 חברות: מרבית מנהלי החברות שנסקרו קבעו שהתכונה החשובה ביותר למהנדס צעיר אינה שליטה בידע המקצועי, אלא דווקא "יכולת תקשורת אפקטיבית" – לא פחות מ-91 אחוז מהנשאלים דירגו אותה כ"הכרחית" או "חשובה ביותר" עבור מועמדים. בין חמשת הכישורים החשובים ביותר נמצאו גם "יכולת עבודה בצוות", ובעשירייה הראשונה "אחריות מקצועית ואתית" ו"למידה מתמשכת" -  המנהלים ידעו מניסיונם שכישורים מקצועיים קשים לבדם אינם מבטיחים מהנדס מצוין.

מחקר זה כמו גם אחרים, וביניהם סקר התובנות שערך מוסד שמואל נאמן בשיתוף מכללת אפקה, שהעלו ממצאים דומים, צריך להוביל לשינוי בתהליך הכשרת המהנדסים בישראל. ישנה נטייה טבעית להתרכז רק בכישורים קשים - שליטה בידע המקצועי, פתרון בעיות הנדסיות וכו'. לכן גם העלאת מספר בוגרי חמש היחידות במתמטיקה, תכנית חשובה בפני עצמה, נתפסת כפתרון היסודי לצורך ארוך הטווח במהנדסים וזאת אף שעל פי נתוני הלמ"ס רק רבע מהם הולכים ללמוד הנדסה. אולם מתברר שעלינו להבין כי גם הכישורים הרכים הם חיוניים לא פחות. ישנם צעירים וצעירות רבים בעלי כישורים רכים מצוינים הכוללים יכולת עבודה בצוות, יכולת תקשורת עם אנשים וחשיבה ביקורתית ויצירתית שהיו יכולים להיות מהנדסים מצוינים, אולם הם נרתעים מלימודי הנדסה או מדעים, בין אם בשל דימוי עצמי נמוך במקצועות מדויקים, סטיגמות סביבתיות, מסלולי הכשרה ואיתור לא הולמים ועוד.

עלינו לחשוב כיצד הופכים עוד ישראלים למהנדסים מצוינים

האתגר של מערכת ההשכלה הגבוהה הוא כפול: להגיע למעגל נוסף של צעירים בעלי כישורים טבעיים רחבים ולפתוח בפניהם את הדלתות ליופי שבלימודי מדעים והנדסה, וכן ליצור מסלולי הכשרה רבגוניים יותר, שמעניקים, מעבר לידע מקצועי, הקנייה של כישורים אישיים כמו יכולות הצגה, יכולות תקשורת ועבודת צוות תוך עידוד היצירתיות. לחינוך מהנדסים כזה, הכולל שילוב של ידע, כישורים וערכים, ישנה חשיבות רבה יותר לאור הדינמיות וחוסר הוודאות לגבי שוק התעסוקה העתידי.

אם נצליח בכך, האקדמיה הישראלית תרים תרומה כפולה לחברה: גם נצמצם את הפער בכוח האדם ונעניק לתעשיית ההייטק הישראלי את התנאים לזינוק נוסף קדימה, וגם נגרום לאלפי צעירים ישראלים מוכשרים שחשבו ש"אין להם ראש למדעים והנדסה" להיפתח לעולם מרתק, יצירתי וחדשני, בו יוכלו להגשים את עצמם באופן המלא והמספק ביותר. ההצלחה שלהם תהיה הרווח של כל אחד ואחת מאיתנו.