תואר שני בהנדסה משימה לאומית

לאחר שהיה שותף ביוזמה לקידום 5 יחידות מתמטיקה, קורא עכשיו פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה לכל הגורמים הרלוונטיים להתכנס ולייצר מסלולים לעידוד לימודי תואר שני בהנדסה: "זה ישמר אלפי מהנדסים בגילאי 45 ומעלה בתעשייה, יכשיר אנשי-מקצוע בעלי בסיס ידע תיאורטי רחב, ניסיון מעשי ויסייע לשמור על היתרון האיכותי של ישראל כמעצמה טכנולוגית"


״תכנון לא נכון של הקריירה המקצועית האישית על ידי המהנדס הישראלי עלול להוביל לקיצור תוחלת החיים המקצועית שלו, דבר שאינו טוב הן למהנדס והן למשק", כך טוען פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב: "אני מסתכל בעיניים כלות על מהנדסים צעירים שהחלו לעבוד בתעשייה בתום לימודי התואר הראשון ונפלטים משם לאחר כשני עשורים, כאשר בתכנון נאות של הקריירה, תוך שימת דגש על הרחבת ההשכלה במהלכה, ניתן היה להאריך את משך עבודתם בתעשייה. המהנדסים האלה הם הון אנושי מבוזבז מכיוון שעם הכשרה נכונה יכולים היו ליהנות לפחות מעשור נוסף של קריירה מתפתחת תוך תרומה לתעשייה ולכלכלה הישראלית. אחד הפתרונות הוא עידוד המהנדסים ללימודי תואר שני בהנדסה כצעד בו יתעדכנו וירכשו ידע, מיומנויות, ראיה רב-תחומית וכישורי ניהול".

פרופ' מויאל שם דגש על הקשר הרצוף שנדרש בין לימודים אקדמיים והתפתחות הקריירה. "בעבר התייחסו אל לימודי ההנדסה ככרטיס הכניסה אל התעשייה שבה הקריירה תתפתח, גישה זו פחות רלוונטית בעידן הנוכחי, בו לדעתי לאקדמיה תפקיד גם בתרומה להתפתחות הקריירה של המהנדס ובדרך זו למשק כולו" הוא אומר, "מהנדס צריך ללמוד ולהתפתח בכל שלבי הקריירה שלו, אחרת ימצא עצמו מהר מאד ניגף על ידי מהנדסים צעירים שזה עתה הצטרפו לשוק העבודה. חלק מהתפתחות הקריירה, תוך הגעה לדרגים מקצועיים בכירים, מבוסס על לימוד עצמי ומהניסיון הנצבר בעבודה בתעשייה, אולם חלק נדרש על ידי רכישת השכלה. צבירת ניסיון בתעשייה המשולב עם רכישת השכלה הם המפתח להתקדמות מקצועית, מהנדס שלא ישכיל לשלב בין השניים לא ימצה את מלוא הפוטנציאל האישי שלו כאשר מדובר גם באי מיצוי ההון האנושי לתעשייה הישראלית".


האתגר בהכשרת הדור הבא
המעבר בין האישי ללאומי הוא מאפיין קבוע של מויאל, שעשה בעצמו מסלול דומה מהתעשייה לאקדמיה. הדוקטורט שלו בהנדסת חשמל ומחשבים, עם התמחות בתחום של זיהוי דיבור על ידי מחשב, אבל את רוב הקריירה שלו עשה דווקא בתעשייה. במהלך השנים כיהן בשורה של תפקידים, החל מפיתוח אלגוריתמים ועד למנכ״ל חברת NSC המפתחת מוצרי זיהוי דיבור. בשלב מסוים, דווקא בשיא הקריירה המקצועית, הוא חש צורך לתרום להכשרת הדור הבא של המהנדסים. בעקבות זאת הקים את המרכז לעיבוד שפה במכללה שהפך למרכז המחקר והפיתוח המוביל בישראל בתחומו.
"בעבר היה דיסוננס בין ההתקדמות האישית והקריירה לבין הראיה החברתית. בעשור האחרון זה משתנה. יותר ויותר בכירים בתעשייה מבינים שהצורך להכשיר את הדור הבא באופן ראוי ונכון חשוב לא פחות מהקידום האישי. אנחנו לא עמק הסיליקון ולא העולם הגלובלי. אנחנו חיים בישראל ויש לנו מחויבות למדינה. מה גם שאני רואה בזה חלק מתהליך של הבשלה אישית ומקצועית".

המעורבות החברתית עליה מדבר מויאל מתבטאת גם במעורבות הולכת וגדלה של בכירי ההייטק במכללת אפקה. "מבחינתי זה הכרח שבמקום בו מכשירים את הדור הבא של המהנדסים, יהיו מעורבים בתהליך ההובלה וההכשרה אנשים בעלי ניסיון בתעשייה, המביאים לידי ביטוי את מיטב ניסיונם באשר לידע והכישורים הנדרשים ממהנדס בעידן המודרני. מעבר לכך, סגל המרצים ואף חברי הועד המנהל וחבר הנאמנים מהווים שילוב מצוין של אנשים בעלי תפיסת עולם חינוכית-חברתית ובעלי ניסיון בהוראה, מחקר ועבודה בתעשייה. לא יתכן שאדם ייחשף לתעשייה רק עם כניסתו לשוק העבודה, ומאידך לא יתכן שהלימודים האקדמיים יהיו הכשרה מקצועית בלבד. אנחנו מקפידים על איזון: שילוב בין אנשי מחקר ופדגוגיה לבין אנשי תעשייה. המטרה היא להכשיר באפקה מהנדסים מעולים, שמעבר לידע רחב יש להם כישורים רכים הנדרשים כיום בתעשייה ובמחקר המדעי באקדמיה, ובכלל זה: יכולת לימוד עצמי, יכולות הצגה ותקשורת ועוד. אנחנו גאים לראות עליה משמעותית הן בביקוש של מועמדים ללימודים באפקה והן בביקוש של התעשייה לבוגרים של אפקה".


תואר שני בהנדסה -  מיזם לאומי

לאחר שהוביל את מכללת אפקה לקחת חלק פעיל בעידוד תלמידי תיכון ללמוד 5 יחידות מתמטיקה, שהינם קהל היעד העיקרי ללימודי ההנדסה, היעד הנוכחי שלו הוא לימודי תואר שני בתחומי ההנדסה. מבחינתו מדובר בלא פחות ממשימה לאומית. "אני רואה בכך אמצעי לתרום לקריירה של אלפי מהנדסים שנפלטים מהתעשייה תוך תרומה של מאות ואלפי שנות אדם של מהנדסים מנוסים לתעשייה שסובלת ממחסור במהנדסים. מבחינתי מדובר על משימה לאומית וככל שכל הנוגעים בדבר ובמיוחד התעשייה והמהנדסים יקדימו להבין זאת, המשק כולו ירוויח.
מויאל מדבר בלהט רב על התעשייה ומתעקש כאיש מחקר לגבות את דבריו במספרים ונתונים. לדוגמא דו"ח החדשנות של המדען הראשי במשרד הכלכלה מיוני האחרון מצביע על כך שבעשור הקרוב יחסרו לתעשיית החדשנות הישראלית יותר מ-10,000 מהנדסים ומתכנתים, זאת במקביל להמשך היחלשותה של תעשיית ההיי-טק הישראלית ביחס לעולם. החסם המרכזי הוא העדר כוח אדם זמין ומיומן. המגמה של קיפאון בהיצע מהנדסים מתמשכת ונרשמת ירידה משמעותית במספר בוגרי המקצועות המובילים ללימודי הנדסה אם כי לאחרונה ניכרת פעילות עם שינוי בתחום זה.
האבסורד הוא שישנם מהנדסים מיומנים רבים שמתקשים לחזור לשוק העבודה בשל הקרוי "משבר גיל ה-45". עולם ההיי-טק נתפס כשייך לצעירים, התעשייה מעדיפה צעירים מעודכנים ומדירה מבוגרים שהגיעו למיצוי. המחסור במהנדסים מוביל למצב בו מהנדס צעיר מרוויח משכורת נאה כבר בתחילת דרכו. ההתחלה הזוהרת יכולה ליצור אצלו אשליה שהקריירה שלו תצמח עד ליציאה לפנסיה, אולם המציאות היא שמסיבות שונות, חלק יאלצו לפרוש לקריירה שניה בגיל צעיר.

אז מה הפתרון?
הפתרון הוא לא לסמוך על מסלול קידום מקצועי מתוך שוק העבודה אלא להרחיב את ההשכלה וההכשרה המקצועית בתחום ההנדסה אל עבר לימודי תואר שני. לא מעט תכניות לימוד לתואר שני מותאמות לאנשים עובדים ובכלל זה התוכניות לתואר שני במכללת אפקה, כך שהלימודים לתואר שני אינם פוגעים ביכולת ההשתכרות או ההתקדמות בעבודה, אלא להיפך. מהנדס צעיר צריך לחשוב קדימה, להכשיר ולבדל את עצמו. בראיית המשק יש צורך גם במובילים בתחומי ההנדסה, אנשי-מקצוע בעלי בסיס ידע תיאורטי רחב, ניסיון מעשי, ראייה מערכתית, יכולות ניהוליות להובלת פיתוח מוצרים וניהול פרויקטים מורכבים ידע ומיומנויות שניתן לרכוש בלימודי התואר השני.

מערכות תבוניות - הטרנד החם בעולם ההנדסה
אתה מדבר מתוך אמונה גדולה, אבל למה שחברות גדולות יוותרו על שעות עובדים וישלחו עובדים ללימודי תואר שני בהנדסה?
ראשית, לתפיסתי זו השקעה ולא ויתור. המוסדות האקדמיים מאפשרים לסטודנטים בלימודי התואר השני לשמור על הקריירה שלהם ואף לנהל חיי משפחה הגיוניים. אבל מעבר לכך, מחקרים מוכיחים, שהשקעה בעובדים ובהכשרות מקצועיות משפרת את האווירה בעבודה, ומגדילה את נאמנות העובדים, אף יותר מהעלאות שכר והטבות חומריות אחרות. במשק שמאופיין בתחלופה גבוהה של עובדים, לימודים יוצרים גם מחויבות ארוכת טווח, שמשתלמת לשני הצדדים. העובד יעריך את החברה שמאמינה בו ומשקיעה בקידומו המקצועי והאישי; והחברה תיהנה ממהנדס מיומן בעל מוטיבציה גבוהה. על הדרך, גם המשק הישראלי כולו ייצא נשכר. 

פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה 

נאמר שהמהנדס הצעיר שנמצא כיום בשנותיו הראשונות בתעשייה השתכנע, מה היית מציע לו ללמוד?
אם הוא רואה מסלול קריירה של התפתחות והובלה מקצועית בכירה אזי כמובן שתואר שני בהנדסה. השאלה היא האם להמשיך בתחום הדיספלינה (למשל, הנדסת חשמל, הנדסת תוכנה וכד'), או תואר שני מולטי-דיספלינרי, המשלב מספר תחומים שאחד מהם יכול להיות ניהול.
במידה והכוונה הינה להתעמק במחקר ופיתוח בתחום מסוים אזי תואר שני דיספלינארי יתאים יותר. במידה והתכנון להגיע לעמדות הובלה מקצועיות בכירות אזי אני אישית חושב שתואר שני מולטי-דיספלינרי, כפי שאנו מציעים במכללת אפקה, נותן למהנדס מגוון אפשרויות רחב יותר, דבר שעשוי לשרת אותו בהמשך דרכו המקצועית כאיש מקצוע בכיר המוביל פעילויות פיתוח משמעותיות. מדובר בלימודים המשלבים שלושה מרכיבים עיקריים: מערכות מורכבות, טכנולוגיות מתקדמות וניהול. התואר השני מקנה ידע ייחודי ומיומנויות בשלושת המרכיבים הנדרשים בתעשייה ומהווים חלק מההתפתחות הטבעית בעבודת המהנדס. חוויית הלימוד של התואר השני אצלנו היא של קבוצות קטנות של סטודנטים, למידה מבוססת פרויקטים ועבודת צוות.

למעשה בבחירת לימודי הנדסה צריך הסטודנט לנבא לאן הולך השוק בשנים הקרובות - מה לדעתך היום הטרנד החם?
איני מסכים לחשיבות נושא הניבוי, מרכיב מרכזי בהכשרה הינו המיומנויות שמתאימות לתחומים שונים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שנושא מערכות תבוניות נמצא כיום בחזית. במסגרת התוכנית לתואר שני במערכות תבוניות באפקה נלמדים נושאים כמו: Big Data ,Machine Learning מערכות תומכות החלטה, עיבוד ונקיטת פעולות. זיהינו את הטרנדים העולמיים המובילים בשוק ובנינו תכנית הכשרה עמוקה המתאימה לצרכי המחקר ופיתוח בתעשייה. אני מעריך שבוגרי התוכנית יקלטו בתעשייה ואני מקווה שגם יידעו לשמר אותם כאן בישראל כי הנושא הזה פותח דלתות גם לשווקים והתעשיות הבינלאומיות.

מויאל לא נראה כמו דמות האקדמאי הקלאסי. הוא דינמי, אידאליסט ועל אף שנותיו הרבות בתעשייה ובאקדמיה, הרצון לשנות את העולם הוא חלק בלתי נפרד מהדי.אן.איי שלו. הדבר בא לידי ביטוי גם במכללה שהוא עומד בראשה.
"מכללת אפקה היא מוסד אקדמי אחר ובמובנים רבים בעל אופי וצביון עבודה הייטקי. לא מעט מאנשי הסגל האקדמי הם בפרופיל דומה לשלי, 15 שנות ותק בהייטק, שרוצים לחנך ולהשפיע על דמות המהנדס. הסטודנטים חווים את מכללת אפקה כמוסד מחובר לתעשייה דרך מרכזי המו״פ והכנסים המקצועיים. סטודנט יכול לבצע פרויקט גמר שקשור לתחום העבודה שלו, או שהצורך בו עלה במקום העבודה ובלבד שיהיה בעל רמה אקדמית ראויה.
חמשת מסלולי לימוד לתואר הראשון בהנדסה אצלנו זוכים לעדנה. קיים ביקוש יפה ללימודים באפקה שלמעשה הוביל לסגירת ההרשמה ברוב מסלולי הלימוד מספר חודשים לפני תחילת שנת הלימודים. אנו זוכים להכרה יפה מעולם ההייטק שקולט את בוגרינו. בסקרי התאחדות הסטודנטים זכינו מספר שנים רצופות בדירוג גבוה ולפני שנתיים אף זכינו במקום ראשון מקרב כל המוסדות האקדמיים כמקום בו הסטודנטים הכי רוצים ללמוד."

אם היית חוזר אחורה, היית בוחר שוב להיות מהנדס?

ללא ספק. הנדסה נתפסת בציבור כמקצוע מרובע וזה ממש לא נכון. אם מסתכלים על המהפכות של העשורים האחרונים הרי שמהנדסים אחראים למרביתן לתפיסתי אנחנו בעידן מהפכת המהנדסים. אני אמנם לא אובייקטיבי, אבל לתפיסתי הנדסה הינה תחום יצירתי וחשוב ואני מביט בעונג על בוגרינו שיוצאים עכשיו לשוק וכל עתידם לפניהם.