פרק 3: מהנדסת את המיתוסים | ד"ר דגנית ערמון, ראש בית הספר להנדסת תוכנה

מנחה- עידו קינן : האקזוטיים הגדולים וההתפתחות המועצת של תעשיית ההייטק סייעו לישראל להפוך לאומת החדשנות סטארטאפניישן ולשחקן חשוב בשוק הבין-לאומי , אלה שלצד אלה נוצרה הנחה כאילו אפשר להיכנס לתעשייה בקלות ללא ניסיון או ידע מוקדם ולראות את הכסף הגדול תוך זמן קצר וזה לא המצב ,אנחנו נדבר על-כך עם ד"ר דגנית ערמון , שלום , ראש בית הספר להנדסת תוכנה באפקה את ניהלת פרויקטי תוכנה גדולים ומורכבים בתעשייה , ועברת משם להוראה , תסבירי לנו איך זה עובד באמת , למה טוב שאין קיצורי דרך בתוכנה , למה הוראה מהווה עבורך את  האקזיט , ואיך זה להיות אישה בתעשייה עדיין מאוד גברית הזאת

ג'ינגל:  אפקה talk הפודקאסט של מכללת אפקה להנדסה בתל אביב מדברים הנדסה

מנחה- עידו קינן : בואי נתחיל עם קיצורי הדרך , כי באמת אנחנו שומעים הרבה מאוד זה כמעט האתוס המכונן של נגיד עולם ההייטק של שנות ה-2000 , יושבים שני אנשים , אולי סטודנטים בגראז' , בונים משהו , מרכיבים משהו מתכנתים משהו , תוך כמה חודשים מקבלים השקעה , עוזבים את הלימודים ונהיים גוגל

ד"ר דגנית ערמון: יש לי תלמידים כאלה ולימדתי בארצות הברית שכבר בתקופת הלימודים היה להם את הרעיון שישנה את העולם , לא צלח , אחר כך נפגשנו שוב , כעבור כמה שנים , אני עבדתי בתעשייה , ועבדו אצלי ושוב היה להם רעיון שישנה את העולם והפעם הוא כן צלח , הם מכרו , עשו אקזיט נחמד , לא מאות מיליונים , אבל 22 מיליון , זה גם נחמד בשביל שני חבר'ה

מנחה- עידו קינן : נראה לי כן  אפשר להסתפק בזה

ד"ר דגנית ערמון: אפשר להסתפק בזה ואני ראיתי מקרוב איך זה לעשות את זה וכמה הרבה עבודה זה וכמה חשוב שיש  רקע

מנחה- עידו קינן :אז לך היו עשרות תלמידים מן הסתם אם לא יותר ו-2 מהם עשו את זה, כן והשאר לא , אז מבחינה סטטיסטית אנחנו לא יכולים לבנות על זה ,לא ,אז מה הכוונה שאין קיצורי דרך בהייטק ?

ד"ר דגנית ערמון: א' צריך לעבוד קשה , ב' צריך לדעת ולהבין את היסודות , אבל הרעיון זה רק ההתחלה אחרי ההתחלה של הרעיון יש הרבה עבודה קשה , עבודה תכנות לראות שזה עובד , בבדיקת היתכנות לראות איך זה עובד,  למצוא לקוחות ראשונים שהם מוכנים לנסות את המוצר,  כשהמיזם גדל אז צריך לאסוף מתכנתים ואז מגלים מה קורה כשיש מתכנת ש לא למד את היסודות ובמסגרת איזה בדיקה שלו קודם שאלו אותו טוב למה לא השתמשת במבנה הזה, והוא הסתכל עליהם ,לא יודע מה זה , הם למדו את זה אצלי בשיעור.

מנחה- עידו קינן : זאת אומרת המיתוס הזה של הגאונים הבודדים שיושבים מול המחשב בבית הוא לא הסטנדרט לא המיינסטרים

ד"ר דגנית ערמון: תראה, הוא לא מיינסטרים , הגאונים שיושבים בבית גם לומדים , הם לומדים עצמאית היום , אפשר ללמוד הכל ברשת , אבל אי אפשר לעגל את הפינות , אי אפשר לדעת מה למדת בשנה ב' , שפתאום חשוב בדיוק בנקודה הזאת.

מנחה- עידו קינן : את מגלה כשאת מלמדת סטודנטים שהם באמת מנצלים את האפשרות להרחיב את הידע ,הולכים לאינטרנט , הולכים לקורסים ומשלימים את הידע , ומגיעים לשיעור שוב , ושואלים אותך על דברים שבכלל לא דיברת עליהם.

ד"ר דגנית ערמון: יש , בכל כיתה יש 2-3 כאלה אבל זה 2-3

מנחה- עידו קינן : ומבחינתך זה משהו שמדרבן אותך , זאת אומרת את עצמך צריכה להמשיך וללמוד כל הזמן

ד"ר דגנית ערמון: ברור השדה משתנה ,התחום משתנה כל הזמן , כל הזמן אנחנו לומדים כלים חדשים , נושאים חדשים בתחומי מחקר חדשים שפתאום פורצים דרך

מנחה- עידו קינן : כשהתחלת ללמד בתחום הזה , זה לא היה ככה , זאת אומרת ההתפתחויות לא היו בקצב כזה

ד"ר דגנית ערמון: היו התפתחויות ,יש דברים שאני מלמדת עכשיו ,היום בבוקר למדתי , ואני מלמדת משהו ואני מלמדת את ההיסטוריה של זה , וזה אחרי שאני התחלתי ללמוד את ההיסטוריה

מנחה- עידו קינן : ההיסטוריה שראינו במו עינינו , אחת הטענות שעולות כלפיכם באקדמיה לא פעם זה שסטודנטים לא יוצאים עם מספיק כלים מעשיים , הם לומדים את התיאוריה והם לומדים,  אז אולי כלים מסוימים תכנות וכל מיני דברים כאלה , אבל כשמגיעים למקום העבודה , הם לא כשירים עדיין , הם לא מוכנים לעבוד

ד"ר דגנית ערמון: אנחנו מלמדים את הבסיס אנחנו לומדים את היסודות שוב זה תחום שבו מתפתח ומשתנה מהר מהר ,בוגר שסיים לפני 4 שנים עובד בכלים שלו למד פה , ושאולי לא היו לפני 4 שנים , מה שחשוב זה שאנחנו מלמדים איך ללמוד בין היתר , איך ללמוד , איך להסתגל לכלים חדשים , במקביל יש לנו גם במיוחד בשנים המתקדמות של תואר שני , שנה ג' ,ד' , כשהם מתחילים להתמקצע יש לנו מרצים מן החוץ שמגיעים מהתעשייה

מנחה- עידו קינן : חלק מהם תלמידים שהיו פה

ד"ר דגנית ערמון: חלק מהם תלמידים שהיו פה יש לי כמה שהם בוגרים שמלמדים פה , שבאים עם כלים , שבמשך כל היום הם עובדים במה שהם עובדים ובערב הם באים ומלמדים את הסטודנטים והקורסים שלהם שוב משתנים כל הזמן , כל שנה יש משהו חדש , יש דברים חדשים ונותנים להם טעם של מה זה להיות בתעשייה ומה זה לעשות בתעשייה , ברור שהם מגיעים לחברה חדשה , לא בהכרח הם יכירו את כל הכלים שעובדים שם והיכולת ללמוד זה אחד הכלים שאנחנו מנסים להעניק

מנחה- עידו קינן : אמרת שהאנשים האלה שמגיעים מהחברות כבר מניסיון מעבירים לתלמידים שיעורים אז הם קצת מסבירים להם  אבל סטודנטים לא באמת יודעים איזה דרך הם יידרשו לעבור כשהם ייקחו איתם את מה שהם למדו פה וינסו ליישם את זה וינסו להיכנס לשוק הזה , זאת אומרת הרבה מהם בטח חושבים אני הולך עכשיו לצאת ולמצוא עבודה נורא מהר , ולהיות עשיר וזה אולי לא המצב

ד"ר דגנית ערמון: הסטודנטים שלנו באפקה כבר בשנה שלישית מתחילים לחפש עבודה , הם מתחילים במשרת סטודנט , חלקם כבר בשנה שלישית רביעית עובדים במשרה מלאה , יש עקומת למידה ודאי שיש עקומת למידה דבר אחד שלא מלמדים באקדמיה זה איזה סוגי המשרות יש ,כי אנחנו לא מכון הכשרה , אנחנו  מוסד אקדמי ,יש לנו מרכז קריירה שעוזר לסטודנטים ,שם דווקא יודעים לסווג יפה את זה , אבל בשיעורים לא לומדים את כל האפשרויות שיש בשוק התעסוקה ,הסטודנטים לפעמים יש להם קצת דעות קדומות , אני לא רוצה לעבוד ב... X , מתקשרת אלי סטודנטית אני רוצה עצה ,חיפשתי עבודה הציעו לי עבודה אבל זה ב devox שאני לא רוצה , אני רוצה פיתוח , והיה צריך להגיד א' את לא יודעת מה זה devox   זה ניסיון ,זה רגל בדלת ,את מתחילה בתפקיד קטן , אבל אם מכירים אותך אז זה יכול לגדול והרבה יותר קל למצוא עבודה מתוך ניסיון , סטודנט שהלך לאיזה משרת סטודנט ,משרת עבד , אבל הוא כל הזמן לא הפסיק לעמוד מאחורי המפתחים ולהקשיב למה שמדברים וזה ובאיזשהו שלב הוא אמר להם יש לי רעיון

מנחה- עידו קינן : אני מניח שגם משרת עבד בהייטק זה לא כמו משרת העבד במקצועות אחרים , זאת אומרת כבר המצב שם יותר טוב ,מאשר בהרבה תחומים אחרים

ד"ר דגנית ערמון: יש גם עבדות בהייטק

מנחה- עידו קינן : ומצד שני יש את כל החברות הגדולות נמצאות פה וגם בחומרה וגם בתוכנה וגם בשירותים אם יש סקאווטרים , אנשים באים אלייך מהתעשייה ואומרים תקשיבי אני מחפש איזשהו משהו לזה ותביא לי את האלוהים שלך.

ד"ר דגנית ערמון: כל הזמן והם חוטפים ,הם חטופים כבר ,הם לא חוטפים אותם כדי שיפסיקו את הלימודים

מנחה- עידו קינן: אז החברות האלה כן רוצות שהסטודנטים האלה ימשיכו ללמוד , זאת אומרת , הם לא אומרות תביאו לי אותו , אני אלמד אותו כבר , מבחינתם הבסיס הזה חשוב , אפילו אם זה חברות שבעצמם הוקמו ע"י אנשים שלא למדו או למדו ועזבו

ד"ר דגנית ערמון:אין כל כך הרבה כאלה  רוב החברות ובכל זאת אנשים שכן למדו וכן כן השקיעו ,לא אם וכשבאים לחפש ואומרים לי תביא לי סטודנט , מתי שזה יהיה סטודנט ויישאר סטודנט ויסיים ויש לו את התפוח הזה הקצה את הסוכרייה בקצה של התהליך, שכשהוא עובר ומפסיק להיות סטודנט ומתחיל להיות בוגר אז זה בא עם עלייה במשכורת לפעמים כדאי

מנחה- עידו קינן : מתי ואיך עשית את המעבר מתעשיית ההייטק להוראה ?

ד"ר דגנית ערמון: זה היה מעבר כפוי קצת , מפני שאנחנו היינו בארצות הברית , אני עבדתי שם בתעשייה 13 שנים ועבדתי בחברה אחת במשך 10 שנים , חברה שעסקה בתעופה וחלל  airspaseואנחנו חזרנו לארץ ואני עזבתי את העבודה וחזרתי לארץ , חזרתי עם 4 בנות שכולן היו צריכות להשתלב במסגרות חינוכיות , ואני חשבתי שאני אשב בבית ואני יעשה הרבה שיעורים של חטיבת ביניים , תוך 5 שבועות התקשר חבר מהצבא ואמר תשמעי אני פה באפקה ואנחנו מחפשים מרצה וזהו , הייתי בכיתה חזרה עכשיו , זה לא היה פעם ראשונה שלימדתי , בארצות הברית גם כן התגלגלתי להוראה בטעות , הייתי שוב עם מעבר כפוי מהחוף המזרחי לחוף המערבי , הייתי עדיין סטודנטית ללימודי דוקטורט , חיפשתי מקום שאני יוכל להתחבר לאינטרנט , אז לא היה אינטרנט בכל בית , ניגשתי לאוניברסיטה

מנחה- עידו קינן : למאזינים שלנו שלא מאמינים , כן היה דבר כזה

ד"ר דגנית ערמון: היה דבר כזה ,לא היה אינטרנט

מנחה- עידו קינן : לא היה אינטרנט , כבו לרגע את המודם

ד"ר דגנית ערמון: לא היה אינטרנט בבית , היה מודם על קו הטלפון , שהיה עובד מאוד לאט ומאוד מצפצף

מנחה- עידו קינן : ואם משהו היה מתקשר אז הטלפון היה מתנתק

ד"ר דגנית ערמון: נכון , אז הלכתי לחפש מקום שיש אינטרנט , כדי שאני אוכל להמשיך את הלימודים שלי במקום שיש לי גישה , לכל הספריות ולכל הדברים , ניגשתי לאוניברסיטה מקומית נתנו לי חשבון , שאלתי אם יש מקום  לשבת , אמרו שבי פה עם הדוקטורנטים , ישבתי עם הדוקטורנטים , בא מישהו ואמר אנחנו מחפשים מישהו שיעשה סמינר , כי סמינר כל שבוע וחסר לי , התנדבתי , קמתי ,עמדתי , הצגתי , באו אלי ואמרו בואי תלמדי

מנחה- עידו קינן :ובשלב מסוים אבל כן עבדת במשרה מלאה בהייטק

ד"ר דגנית ערמון: נכון אז אחרי שסיימתי את הדוקטורט הלכתי לחפש משרה בהייטק ועבדתי במשרה מהבית קודם בחברה שעשתה מכשור רפואי , מערכת בקרה למה מערכת הקרנות ואחר כך בתעשייה האווירית

מנחה- עידו קינן : ואת ניהלת צוותים 20 שנה לפני הקורונה , כבר ניהלת צוותים בכל העולם ובעבודה מהבית

ד"ר דגנית ערמון: נכון , עבדנו בחברה שהיה לה 3 משרדים ב-3 מקומות שונים ,לקוח במקום רביעי ,אני עשיתי עוד 1 מהמעברים האלה בעקבות קריירה של הבעל ועברתי לחוף המזרחי בזמן שהחברה הייתה בחוף המערבי אז אני ניהלתי עוד מוקד נוסף ואנחנו הקמנו פרויקטים גדולים שהתקבלו יפה , הכל בניהול ובזמן קורונה , כמו ניהול בזום אז לא היה זום , אבל דומיו

מנחה- עידו קינן : וזה משהו שהבאת גם ללימודים

ד"ר דגנית ערמון: יש לנו פרויקט שהתחלנו פה קורס ,שהתחלנו פה לפני שנתיים ,לפני קורונה שהוא קורס דגל כזה של סיכום של כל מה שעשית ב3 השנים הראשונות של הלימודים , וזה קורס שבו צוותים בגודל של  4 - 5 סטודנטים מפתחים מוצר במהלך הסמסטר והמרצה שמעביר את זה שהוא גם בעל ניסיון בתעשייה ניסה לשכנע אותם לעבוד עם כלים של צוותים רב לאומים כאלו או רב מוקדיים

מנחה- עידו קינן : וזה הוכיח את עצמו ?

ד"ר דגנית ערמון: הסטודנטים התקשו להתחבר לזה , הם אהבו לבוא לכיתה ולשבת לעבוד ביחד ואחר כך לשבת אחד בבית של השני ולעשות את העבודה , התקשו להתחבר לכלים האלה שבו אתה מניח את הקוד שלך ומישהו אחר יכול לקחת אותו כמו בספריה , אתה מוציא את הקוד עובד עליו מחזיר אותו , הכל מתרחש במקום שהוא לא פיזי והסטודנטים התקשו להתחבר לזה , למרות שעשו פרויקטים יפים מאוד ובתנאים של עבודה בתעשייה ואז בא  הקורונה והיה חובה לעבוד מרחוק לא הייתה ברירה , היה צריך כל אחד בביתו והסטודנטים פתאום גילו שזה זה הדבר , ושאפשר לעבוד בצורה סינכרונית ו א-סינכרונית מרחוק ושם גם כשהיה כבר אפשר לרדת בסגרים קצת , אפשר היה להיפגש , הם המשיכו עם העבודה מרחוק עם הכלים וזה הכלים שעובדים היום בתעשייה כמו שאני עבדתי לפני 20 שנה גם עובדים ככה היום

מנחה- עידו קינן : אז יכול להיות שאנחנו רואים לא רק דעיכתו של המשרד אלא גם את דעיכתו של ה RELOCATION

ד"ר דגנית ערמון: על ה RELOCATION אני לא יכולה לדבר , אבל אני יכולה לדבר על יש אנשים ששואלים על דעיכתה של האקדמיה , למה צריך לבוא לכיתה , אני רואה שהסטודנטים צמאים למגע ובתור מרצה שאני יושבת מול הזום ויש  לי בכל כיתה  2-3-4 סטודנטים ביום טוב שמדליקים את המצלמות , אין לי את המגע הזה של אני רואה מישהו ואני רואה שהוא לא מבין , כי כל מה שאני רואה ,זה את השם שלו כתוב באיזה קוביה ואני חושבת שיש סטודנטים שאם נשארו בדרך בלי שאף אחד ישים לב , זה חבל , גם בכיתה וגם בזום יש את אותם 8 אנשים שמשתתפים , אותם אלה שמדברים והעשרים האחרים יושבים כך ברקע , אבל כשהם יושבים ברקע אני רואה אותם , אני יכולה להצביע על מישהו לשאול אותו אם הוא הבין להציק לו , בזום אני לא אוכל לעשות את זה ואני לא אני לא יודעת אם אני מאבדת אותם או לא

מנחה- עידו קינן : את חושבת שעם הזמן נדרש ממרצים כן לסגל לעצמם כישורים חדשים , למצוא דרך אחרת לעבוד בכל זאת בשיטה הזאת או שהכיתה הולכת להישאר , כי אנחנו שומעים כבר הרבה שנים עוד לפני הקורונה שהלימוד הפרונטלי הוא לא טוב ושיש כל מיני דברים חדשים שצריך לנסות ושיש לימוד מתמשך לכל החיים ושזה לא בהכרח המודל הכי טוב , מודל שקיים מאז המהפכה התעשייתית פחות או יותר

ד"ר דגנית ערמון: אנחנו שומעים את זה כל הזמן , לימודים און ליין קיימים כבר 30 שנה ואין כל כך הרבה אנשים שהיו נוהרים לשם כן , אבל משיגים תארים פחות , שאוניברסיטת סטנפורד מעמידה איזה מוק קורס רב משתתפים 12,000 רישומים לזה מסיימים , 25 , אז אנשים עדיין לא מוכנים לצאת מהקשר עם המרצה שלהם עם תלמידים האחרים

מנחה- עידו קינן : את חושבת שזה משהו מהותי לצורך להיות בסביבה פיזית עם אותו אדם או שזה הטכנולוגיות שבואי נגיד זום זה לא להיט כזה גדול , אבל יכול להיות שמציאות מדומה עם אמצעי חישה קצת יותר מתוחכמים כן תיתן לנו משהו הרבה יותר שמרגיש הרבה יותר אמיתי , הרבה יותר קרוב , הרבה יותר הרבה פחות מנוכר ממסך

ד"ר דגנית ערמון: יכול , כשתבוא הולוגרמה שלך ותשב מולי , אז אני ארגיש שיש

מנחה- עידו קינן : אגב , אני הולוגרמה עכשיו

ד"ר דגנית ערמון: אתה הולוגרמה עכשיו

מנחה- עידו קינן : את מייצגת איזשהו מיעוט שהוא לא מיעוט קטן אבל הוא מיעוט בהייטק , נשים , איך את רואה המעמד של נשים בהייטק לאורך השנים שאת היית גם בתעשייה וגם באקדמיה המצב משתפר ? המצב השתפר משמעותית , יש עוד הרבה מה לעשות ?

ד"ר דגנית ערמון: יש עוד מה לעשות , אני באתי לתחום עם תחושה של אני אהיה טובה מספיק וייקחו אותי ולא תהיה אפליה ולא יהיה זה והכל בסדר אני טובה ייקחו אותי , לקחו , אבל גיליתי שהגישה הזאת היא לא גישה טובה ולא גישה בריאה , יצא לי להיות באיזה כנס במושב של רק נשים , על נשים באקדמיה ונכנסתי לחדר והיו בו -72 נשים , היה גבר 1 , הוא היה מאחורה ליד הדלת מחזיק תינוקת ופתאום נהייתה איזו אחווה כזאת , הסתבר שכולן מתמודדות עם אותו דבר , גם אם אני אהיה טובה מספיק וייקחו אותי , אם את אחת מרק שניים בכל המחלקה יש איזה בדידות שם , התחום פתוח אבל הוא תובעני מאוד , ההייטק מאוד תובעני אנשים עובדים שעות קשות , נשים מצליחות אבל עדיין רק 30% מהתלמידים שלי הן סטודנטיות , המצב משתפר , זאת אומרת הפתיחות להביא נשים לתעשייה גדלה

מנחה- עידו קינן : מה את מלמדת נשים שבאות ללמוד אצלך ? שהן צריכות לדעת כנשים כדי להתקדם כדי להגיע למשהו שגברים מגיעים אליו ?

ד"ר דגנית ערמון: להפסיק להתנצל , להפסיק לפקפק ביכולות של עצמך , לגדל קצת עמוד שדרה ולהאמין שאת מסוגלת , כי את מסוגלת , לפעמים זה מספיק , רק שמישהו יגיד לך את טובה ואת יודעת , ואני יודעת את זה לפעמים זה מספיק בשביל להתקדם

מנחה- עידו קינן : משהי אמרה לך את זה ?

ד"ר דגנית ערמון: לא לא לא לא לא , בתחילת דרכי לא הייתה דמות נשית

מנחה- עידו קינן : אז איך ידעת ? פשוט ידעת , הרגשת את זה מבפנים , שאת שכאילו , יקבלו אותי כי אני טובה לא כי אני , כאילו בלי בלי להתייחס למגדר שלי

ד"ר דגנית ערמון: זה האופי שלי , זה האופי שלי , אבל זה לא נכון , זה לא נכון שיקבלו , אני פגשתי , לא אגיד אפליה ולא אפליה בוטה , אבל התייחסות שונה , מבט מופתע , כשאני פתאום אומרת משהו חכם , זה עדיין קיים זה דור שיוצא , אבל זה עדיין קיים

מנחה- עידו קינן : אז את מעודדת אותן ואת אומרת להן לתלמידות שלך תתעקשי ותאמיני בעצמך , ואל תתני , אבל יש כאלו שזה לא מתאים להן שזה עובד להן

ד"ר דגנית ערמון:  שזה לא מתאים להן , אני מזהה את זה גם , לפעמים אני אומרת , בדרך כלל אחרי הן נמצאות בלימודים האלה , כי הם כבר עשו איזו בחירה , אבל לא תמיד זו בחירה נכונה , הייתה לי סטודנטית שאני אמרתי לה לכי תחפשי משהו אחר , חבל , זה פעם שלישית שאת עוברת את הקורס הזה , את נכשלת , זה לא הראש שלך , למה , למה את פה , זה קשה להגיד , הסתבר שהיא באה מבית של הורים לא משכילים , היא הדור הראשון שהולך ללימודים ובבית ספר המורה אמרה לה תראי את נורא טובה במתמטיקה תלכי ללמוד בתחום הזה וזה לא זה , לא זה , לא היה זה , מתמטיקה של תיכון זה לא מדעי המחשב של האוניברסיטה

מנחה- עידו קינן :ואיפה היא היום ?

ד"ר דגנית ערמון: היא הלכה ולא חזרה ולא ראיתי אותה , אחרי 3 שנים היא באה ודפקה בדלת ובאה להגיד תודה , כי הלכה , חיפשה את עצמה ומצאה את עצמה במחלקה לסוציולוגיה והיא באה אלי ביום של הטקס שהיא קיבלה את התעודה שהיא מצאה את מקומה ומצאה את מקומה גם באקדמיה , הולכת לתואר שני , היא עשתה מחקר גם בתור סטודנטית של תואר ראשון , אז לפעמים צריך לחוש את הבן-אדם ולהגיד זה לא המקום שלך ולא , לא בכוח

מנחה- עידו קינן : ולא בגלל שאת אשה אלא בגלל שזה לא מתאים לך , יש לך 4 בנות , כמה מהן הולכות , הלכו להייטק ?

ד"ר דגנית ערמון:  אולי 1

מנחה- עידו קינן : ואת רואה בזה כישלון שלך כמי שעוסקת בתחום הזה ?

ד"ר דגנית ערמון: חס וחלילה , מבחינתי אני מעודדת ללכת למקום שהלב שלך שם , במקום שהחזקות שלך שם

מנחה- עידו קינן : אז יצא לך אחת ריאלית ושלוש אומניות

ד"ר דגנית ערמון: יצא לי 1 ריאלית 1 אומנית ו-2 במדעי החברה

מנחה- עידו קינן : חלוקה כזה סבירה לפי ה ... , דיברנו קודם על סקארטרים על מגייסים , יש כאלה שאומרים לך תביאי לי אישה או אל תביא לי אישה

ד"ר דגנית ערמון: לא

מנחה- עידו קינן : אין אין אין התייחסות לזה ואת מקבלת את הרושם שהם מנסים לגוון את הצוות שלהם או שהם פשוט רוצים נטו את מי שטוב מבחינתם כל השיקולים

ד"ר דגנית ערמון: הם רוצים נטו את מי שטוב

מנחה- עידו קינן : ויש לך אג'נדה לדחוף נשים דווקא לתפקידים האלה , להגיד אם יש לי כמה מועמדים אני אקח את האישה , כי אין מספיק נשים בתחום הזה , כי אם לא יהיו מספיק נשים שיקדמו ויהפכו לבחירות אז , אז זה מעגל קסם שבגללו נשים עדיין ממשיכות להיות מיעוט

ד"ר דגנית ערמון: אני מאוד תומכת בכל הסטודנטיות שלנו , והבוגרות שלנו בכל הנושא של חיפוש עבודה , עוזרת להם לשפץ קורות חיים , עוזרת להם לשפץ את איך הן מציגות את עצמן , זה מוכיח את עצמו , אבל אני לא בעד לדחוף , אני בעד התאמה יש לנו בנות ויש לנו בוגרות טובות שילכו והתקדמו והמשיכו ויהיו בכירות , הם יעשו את זה לא בגלל שדחפו אותם לתפקיד , אלא בגלל שהן מגיעות לשם , אבל אנחנו כן משתדלים למצוא משרות לכל הבנות שלנו , לדאוג שהן כולן הולכות לעבוד

מנחה- עידו קינן :עכשיו כשנשים מגיעות אלייך , הם כבר בשלב מתקדם , זאת אומרת , הן למדו משהו לקראת שהן באות ללימודים גבוהים , איפה הבעיה ? הבעיה נמצאת בבתי הספר בתיכון ? ביסודי ? מוקדם יותר בחינוך ? בבית ? איפה המוקד של זה ? איפה היית מטפלת ?

ד"ר דגנית ערמון: כל זה אנחנו באפקה , יש לנו קשר עם תוכנית שנקראת סודקות את תקרת הזכוכית בתוכנית של כל ישראל חברים שעובדת בכל הארץ , התוכנית הזאת לוקחת בנות מחטיבת הביניים בעיקר בפריפריה , בעיקר בנות שבאופן טבעי לא היו הולכות לא ללימודים בכלל , בטח לא ללימודי הנדסה , אנחנו אימצנו את שכבת כיתה ח' של התוכנית הזאת , הן מגיעות , היו מגיעות לאפקה פעמיים בשנה פעם בסמסטר א' , פעם בסמסטר ב' , אז התוכנית בכל הארץ , אז מבחינתנו כל יום ראשון מגיעים שני אוטובוסים מלאים בנות , פעם מבת ים פעם מקריית גת ופעם מחדרה ופעם זה בנות שנבחרו ע"י המורים שלהם כבנות עם פוטנציאל ואנחנו עושים להן סדנאות , אבל הקשר שלי איתן , זה שיש לבנות האלה מפגש 1 עם סטודנטית ומפגש 1 עם מרצה , תראו לאן אפשר להגיע , אז אני נפגשת ומדברת איתן וזה שלב טוב בחטיבת ביניים , זה שלב טוב , זה לפני שמתחילות להיכנס לסטראוטיפים של זה לא לבנות

מנחה- עידו קינן : את עבדת בתעשייה שנהוג לצאת ממנה בפנסיה בגיל צעיר יחסית , אבל עם הרבה כסף ועברת להוראה שהיא תחום מאוד בעייתי מבחינת ההכנסות והמאבקים שצריך לעשות בשביל לשמר את המעמד שלו את נהנית מאוד מללמד זה משהו שהיה חסר לך בחיים ?

ד"ר דגנית ערמון: אני מאוד מאוד נהנית מללמד אני חשוב לי ש יש לי ידע וחשוב לי להעביר אותו הלאה , אני עומדת בכיתה , אני יודעת דברים נפלאים , נהדרים , דרכים לעשות , לשפר את החיים של אנשים באמצעות תוכנה ,דרכים לעשות את זה בצורה יעילה באמצעות תוכנה , בצורה טובה , בצורך חכמה , אלגוריתמים מורכבים אני יודעת אותם ,יושבים מולי 40 סטודנטים שלא יודעים אותה , נורא חשוב לי שהם ידעו ואני חוזרת מהכיתה בהיי באמת , אני נכנסת לשם לפעמים אני יש יום נאחס ויום זה ואחרי שעה מול הסטודנטים , אני כבר , זה היה עושה , עושה לי ממש טוב

מנחה- עידו קינן : את מתגעגעת להייטק ?

ד"ר דגנית ערמון: קצת , זה אוכלוסייה אחרת , אני עבדתי בחברה שהיו בה אנשים מאוד חכמים מאוד מבריקים אנשים שעומדים בחזית הידע , עושים דברים שלא נעשו קודם , אבל משהו אחר פה , פה אנחנו מדברים על החזית הפדגוגיה , איך אפשר לקחת את המצב הזה שנפל עלינו ולבנות ממנו איזושהי דרך , דיברת איך ללמד טוב יותר או אחרת

מנחה- עידו קינן : ד"ר דגנית ערמון ראש בית הספר להנדסת תוכנה במכללת אפקה תודה רבה לך , כדי לשמוע את הפרקים הבאים יירשמו לפודקאסט בספוטיפיי , גוגל , אפל או ביישומון האהוב עליכם , אני עידו קינן להתראות