סיקור כנס הון אנושי 2021

כנס אפקה ה-6 לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה 

כנס אפקה לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה היה המשך טבעי ליום הראשון של אירועי מהנדסים עתיד. לאחר סקירת השינויים העולמיים ושינויי הקורונה בתחומים השונים, ובפרט בתחום ההשכלה הגבוהה, זכינו להזדמנות להעמיק בתחום הליבה והמומחיות של אפקה: חינוך מהנדסים – ובפרט כאלו המשתלבים בשוק העבודה, מובילים שינוי ומחזיקים בכישורים שרלוונטיים אליו. אין ספק שהקורונה והשלכותיה נותנות את אותותיהן גם בתחום זה, ולאורך כל היום התקיים דיון מרתק, בהשתתפות מומחים בישראל ובעולם בחינוך מהנדסים ובחינוך למקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה).

את הכנס פתחה פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת) במל"ג, שהדגישה את חשיבות הכשרת ההון האנושי על תעשיית ההייטק ותפקידה החשוב של מערכת ההשכלה הגבוהה, ומוסדות להנדסה בפרט.

אחריה ד"ר רות גראהם, מחברת הדו"ח של MIT בחינוך מהנדסים בעולם מ-2018, הציגה את השפעות הקורונה עליהם וטענה כי לאחר שנים ארוכות בהם ברור כי נדרש שינוי בתהליך, עידן ה"פוסט קורונה" הוא ההזדמנות לחולל אותו הלכה למעשה. פאנל מיוחד שעסק בחינוך מהנדסים פוסט קורונה אפשר להרחיב את הדיון בתחום זה ולסמן את דרכי הפעולה השונות. ד"ר אמיטבה מיטרה, ראש התוכנית החדשנית (NEET) לחינוך מהנדסים ב-MIT עמד בראש הפאנל ולצדו השתתפו פרופ' ארנון בנטור ראש הפורום לחינוך מהנדסים במאה ה-21 במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, פרופ' חואן קרלוס דה לה לרה, דקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטה הפונטיפיקלית הקתולית בצ'ילה ופרופ' רוב מוד, סגן רקטור באוניברסיטה הטכנולוגית בדלפט שבהולנד. הדיון עסק באופן שבו צריך להתאים את לימודי ההנדסה לדור הסטודנטים החדש ולמשאבים הנדרשים בתחום זה.

הפאנל הבא הפנה את הזרקור לעבר הרצף החינוכי, והטמעת חינוך למקצועות ה-STEM במערכת ההשכלה הגבוהה. את הפאנל הובילה ז'אן מוריסון, המנכ"לית המייסדת של ארגון TIES בארה"ב, ולצדה השתתפו אריקה מור, מנכ"לית STEM Funders Network, ד"ר דון מילארד, סגן ראש חטיבת חינוך והמרכזים ההנדסיים באגף ההנדסה של הקרן הלאומית למדע (NSF) בארה"ב ומליסה מוריץ, עמיתת למידה במכון למדעי החינוך (IES) של משרד החינוך האמריקאי והנציגה הישראלית – גילמור קשת-מאור, מנהלת אגף מדעים ומתמטיקה במזכירות הפדגוגיות במשרד החינוך. הדיון הער והמקצועי בתחום התמקד בחשיבות של הטמעת ה-STEM והתמורות המהותיות שהוא עתיד לחולל במערכת החינוך ובהמשך גם במערכות ההשכלה הגבוהה.