תחבורה יעילה להגברת הפריון

לפני כשלושה שבועות, פירסם ה-OECD, טבלה שצריכה להדאיג אותנו מאוד. הארגון הציב את ישראל במקום ה-26 מתוך 34 המדינות החברות בו, ברמת הפריון הממוצעת לשעה. בעוד הפריון בעולם המערבי עולה, ישראל חוותה בשנה שעברה ירידה ברמת הפריון. בכל שעת עבודה מיוצרים כאן בסה"כ 33.7 דולר, הרחק מאחורי ארצות הברית ומדינות מערב אירופה שבהן הפריון נע בין 50 ל-60 דולר לשעה. פריון נמוך משמעו משק עני, משכורות נמוכות, תקבולי מסים נמוכים, השקעה נמוכה בתשתיות פיזיות ואנושיות והתרחקות מהחזית העולמית.

מחקרים מצביעים על כך שאחד התנאים הבסיסיים להגברת רמת הפריון היא תשתית מפותחת, בדגש על תחבורה. כאשר עובדים רבים מבלים זמן ארוך בדרכים, ההשפעות הולכות ומצטברות. אין מדובר רק בבזבוז הזמן בפקקי התנועה, שמעלים את צריכת הדלק היקר, תורמים לבעיות הסביבתיות ומצמצמים את שעות העבודה היעילות במפעל או במשרד. עובד שנוהג זמן ארוך לעבודה ובחזרה, הוא עובד עייף יותר. כדי להימנע מהפקקים הוא צריך לקום מוקדם ולצאת מאוחר מעבודתו. זמן רב מן היום מושקע במציאת פתרונות לניהול חיי היומיום. זהו עובד מוטרד יותר, שפחות מרוכז בעבודה, פחות יעיל, ועצבני גם בשאר זירות חייו. תחבורה קשה עלולה גם לגרום לרבים לוותר על משרות - אם הזמן, הכסף והמאמץ הכרוכים בנסיעות לעבודה אינם שווים את התמורה.

בתוך כך מחקרים מראים כי דווקא משך זמן הנסיעה בתחבורה ציבורית עשוי להיתפס ע"י הנוסע לא רק כזמן מבוזבז – אלא כהזדמנות לבצע פעולות לתועלתו האישית או לתועלת המעסיק. כך למשל, אנשי עסקים ברחבי העולם המערבי מנצלים את זמן הנסיעה לביצוע שיחות עסקיות או לכתיבת מסמכים. ואכן חברות אוטובוסים ורכבות בצפון אמריקה ומערב אירופה מציעות שירותים המספקים לנוסעים מעין משרד נייד, ומעסיקים מעודדים את עובדיהם להשתמש בשירותי תחבורה ציבורית.

רבות מדובר על השקעה בנתיבי תחבורה מהפריפריה לגוש דן, מתוך הבנה שהמנוע הכלכלי מצוי במרכז הארץ. ואכן, המדינה משקיעה רבות בכבישים מרובי נתיבים, במחלפים ובקווי רכבות, המאפשרים מצד אחד פיזור אוכלוסין, ומאידך מאפשר למקסימום עובדים להגיע לגוש דן.

אולם מרכיב הכרחי להגברת היעילות התחבורתית ולהנעת הכלכלה הישראלית הוא מערכת התחבורה של גוש דן עצמו. הלב הפועם של המשק הישראלי זקוק לעורקים פתוחים ויעילים. ראשית, מפני שבמטרופולין עצמו מתגוררים כשני מיליון איש הצריכים לנוע בו ביעילות לבתי הספר ולמקומות העבודה. ובנוסף, עובדים המתגוררים מחוץ לגוש דן צריכים לדעת שלאחר נסיעה ארוכה אליו, לא ממתינה להם נסיעה נוספת, ארוכה ומתישה, בתוכו.

המפתח הוא מערכת תחבורה ציבורית מתקדמת, המבוססת על רכבת קלה ומערך אוטובוסים זריז ואמין הנשען על נתיבים המוקצים רק לו, אינטגרציה בין אמצעי תחבורה אלה ותשתיות להולכי רגל ורוכבי אופניים. לאחר שנים של עיכובים נראה כי חלק מהפרויקטים החלו לנוע קדימה עם פרסום מכרזים ותחילת עבודות במספר נקודות בגוש דן.

אולם ישראל כבר שילמה מחיר כלכלי בשל העיכוב ארוך השנים בפיתוח תשתיות תחבורה ציבורית, שכמוה מצויה כמעט בכל מטרופולין דומה בעולם המערבי. עלינו להאיץ את הפיתוח, כי במקרה הזה זמן שווה כסף, כסף לאומי. זהו פרויקט לאומי ממדרגה ראשונה אליו צריכות להתגייס כל הרשויות הרלבנטיות בישראל: משרדי הממשלה, בדגש על משרד התחבורה, האוצר, הפנים והתשתיות; והרשויות המקומיות שבהן עוברת התשתית הזאת. גם מפעילי התחבורה הציבורית והמעסיקים הגדולים במשק מהווים שחקני מפתח בפתרונות תחבורתיים להסעת עובדים. הצבת פתרונות תחבורה ציבורית בקדמת סדרי העדיפויות הלאומיים ושיתוף פעולה אמיתי בין כל הגורמים, יביאו ליצירת משק פורה יותר ויעיל יותר. המאמר פורסם בעיתון THE MARKER בנובמבר 2013