תואר שני עם תזה - כרטיס כניסה לקריירה אקדמית

עבודת תזה היא כרטיס הכניסה לקריירה אקדמית ולהובלה של פריצת דרך טכנולוגית

לימודי תואר שני עם תזה בהנדסת מערכות אנרגיה והספק חשמלי סוללת את דרכם של מוסמכים לקריירה אקדמית, מחקרי המשך והפיכה למומחים בתחומם: " מי שייכנס בשנים הקרובות לתחום, יוכל לפתח ולחקור נישת ידע ייחודית ולהפוך למומחה בה ולמי שמוביל ומפתח אותה"..

תחום האנרגיה וההספק החשמלי נמצא בשנים האחרונות במגמת התרחבות מואצת בישראל ובעולם. בין אם מדובר בפיתוח מאגרי הגז בשנים האחרונות, שימוש הולך וגובר באנרגיות מתחדשות ואגירה שלהן, ואתגרים טכנולוגיים שהופכים לנפוצים יותר כמו הערים החכמות. גם מגפת הקורונה חידדה את הצורך בהפעלת מערכות מרחוק, ולא פעם, באופן אוטומטי ללא מגע יד אדם – ולכן מפעלים, מוסדות וערים שלמות נדרשים לניהול חכם ויצירתי של אנרגיה. פרופ' אראל אבינרי, ראש התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות אנרגיה והספק חשמלי באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב סבור כי תהליכים אלו מהווים הזדמנות מחקרית יוצאת דופן עבור חוקרים שרוצים לפתח ולהוביל שינויים בתחום. "זו אחת התקופות הטובות ביותר עבור חוקרים בתחום האנרגיה וההספק החשמלי. מצד אחד, יש כאן למעשה שילוב בין תחומי האנרגיה לתחומי החשמל – מה שמייצר פתח לחדשנות, פיתוח ושותפות לבנייה ולביסוס של תחום מחקר ייחודי ומתפתח. במקביל, התעשייה עצמה צמאה לפתרונות טכנולוגיים ולמחקר פורץ דרך, כך שבהחלט לפרויקטים מחקריים מבוססים ומגובים מדעית יש פוטנציאל להתממש ולקדם את התחום הלכה למעשה". לדבריו, המסלול המחקרי בתוכנית, הכולל עבודת תזה (עבודת מחקר מדעית-הנדסית) מאפשר לסטודנטים בתוכנית להעמיק בתחום שמעניין אותם וכן לפתח קריירה מחקרית-אקדמית באחד מתחומי המחקר הבולטים והמתפתחים ביותר כיום. "כתיבת תזה במהלך התואר השני היא 'כרטיס הכניסה' לקריירה אקדמית ועבודה על מחקר איכותי ומהימן כדוקטורנט שיכול להוביל להתפתחות מדעית-משמעותית, תגלית מדעית – והשפעה ממשית על סקטורים שלמים ועל פיתוחים שישמשו את האנושות כולה. בשונה מתחומי מחקר אחרים, העיסוק האקדמי באנרגיה והספק חשמלי נמצא בשלבים ראשונים ויש לא מעט 'בשר מחקרי'. לכן, מי שייכנס בשנים הקרובות לתחום, יוכל לפתח ולחקור נישת ידע ייחודית ולהפוך למומחה בה ולמי שמוביל ומפתח אותה".

פורצים גבולות

פיתוח קריירה אקדמית אינו נשאר אך ורק בגבולות המוסד האקדמי. "חלק לא מבוטל מהסטארט-אפים והחברות, או פטנטים למוצרים ופיתוחים שונים החלו באקדמיה – ואפילו כחלק מנושא מחקרי ומשם התפתחו. אפשר לראות את זה במובילאיי ובשורה ארוכה של חברות אחרות", מסביר אבינרי. "המחקר האקדמי נעשה בשיתוף פעולה עם התעשייה, ובפרט עם ההייטק או שלחילופין חברות רבות מתעניינות במחקרים שרלוונטיים לתחומי הפעילות שלהן. זו אחת הסיבות שאנחנו באפקה מעודדים פעילות מחקרית, וחלק ניכר מהסגל שלנו מבצע מחקרים מתוקף המומחיות שלהם ובמקרים מסוימים, בשיתוף פעולה עם התעשייה".

גם הגבולות הגיאוגרפיים לא משחקים תפקיד בכל הנוגע למחקר אקדמי, ולדברי אבינרי רילוקיישן בעקבות פוסט-דוקטורט, מחקר או המשך עיסוק מחקרי-נפוץ הופך לנפוץ מאוד. "בחודשים האחרונים התחום הזה קפא בעקבות הקורונה, אך עם החזרה לשגרה אנחנו נראה חוקרים שמבססים פעילות אקדמית בחו"ל, מלמדים או חוקרים במוסדות נחשבים ומפרסמים מחקרים בכתבי-עת מדעיים יוקרתיים. מוסדות רבים גם עושים מחקרים משותפים שמאפשרים התנסות במתודולוגיות מחקריות חדשות, יצירתיות מחקריות ותוצאות מהימנות ואיכותיות. עבור חוקרים זו הזדמנות פז".