הנדסה רפואית – הנדסה מצילה ומאריכת חיים

הנדסה רפואית - הנדסה מצילה ומאריכת חיים

מאת: ד"ר זהבה בלכמן,
ראש המחלקה להנדסה רפואית, מכללת אפקה להנדסה בת"א,
וסגנית נשיא האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית

04.07.2013

בחודשים האחרונים נראה כאילו עולם הרפואה מתמצה בשביתות הרופאים וסכסוכי השכר עם האוצר. אבל העיסוק ברפואה הוא הרבה מעבר לכך. שיפור האבחון והטיפול הרפואי שמעניקים הרופאים מבוסס על טכנולוגיות חדישות, המותאמות לצרכים רפואיים שונים ע"י המהנדסים הרפואיים ומאפשרות בכך מגוון רחב של פעולות רפואיות מצילות חיים. לא פלא אם כך שהמהנדס הרפואי הגיע לראש תחזית עשרת המקצועות המובילים בשנת 2018, שפורסמה בניו-יורק טיימס בחודש אפריל האחרון.
דוגמה עדכנית עם נגיעה ישראלית לפתרון טכנולוגי מאריך חיים, אשר מציעה ההנדסה לעולם הרפואה היא פיתוח מסתמי לב מלאכותיים וביולוגיים ושדרוג אופן החדרתם לגוף. בשנים האחרונות, עם העלייה בתוחלת החיים, קיימת גם עלייה בשכיחות של חולים מבוגרים הזקוקים להחלפת מסתם אורטאלי בלב.

למרבית חולים אלה האופציה הניתוחית מהווה סיכון משמעותי עקב הסיבוכים הכרוכים בניתוח לב פתוח. אולם לאחרונה הוכנס לשימוש מסתם ביולוגי חדשני,המושתל בטכניקה של צינתור דרך עורק המפשעה או דרך בית החזה. טכניקה זו הינה מסוג פולשנות מינימלית, אינה דורשת את פתיחת בית-החזה, מפחיתה סיכונים ומעלה את הסיכויים לשמירה על איכות החיים. המסתם הראשון מסוג זה אשר אושר לשימוש קליני הינו פרי פיתוח ישראלי של חברת PVT (החברה נקנתה בשנת 2003 על ידי חברת אדוארדס תמורת 125 מליון דולר). חברה ישראלית נוספת אשר פיתחה מסתם מלאכותי מסוג מתקדם יותר היא חברת VENTOR שנקנתה ב-2009 על ידי מדטרוניקס תמורת 325 מליון דולר. נכון להיום, ישראל מובילה עם מאות השתלות מסתמים בצינתור.

עלייה בתוחלת החיים מובילה גם להרחבת תחום הטיפול הרפואי הביתי (Home Care). תחום זה מוביל למכשור רפואי המאפשר מעקב וטיפול בחולים בביתם. המהנדסים נדרשים לפתח מכשור בהתאם לצרכי המטופלים, והליווי ההנדסי ילך ויתרחב.
טכנולוגיות אלו ואחרות מאפשרות אבחון אנטומי ותפקודי מדויק וטיפול רפואי יעיל. שכלולן מהווה אתגר מדעי והנדסי והוא גם הבסיס לרפואת המאה ה-21.

ואיפה ישראל?
ישראל נחשבת היום למעצמה בתחום המכשור הרפואי, כשבתחומה פועלות מעל 600 חברות העוסקות בטכנולוגיות רפואיות. ישראל מוכרת כאחת המדינות המובילות בעולם בתחום ההנדסה הרפואית ויש לכך דוגמאות רבות, בהן חברת "אינסייטק"  (InSightec),אשר פיתחה מערכת לטיפול בגידולים באמצעות גלי US, חברת "מדינול"  (Medinol)המפתחת תומכנים (סטנטים) כליליים לטיפול בהיצרויות בעורקי הכליליים, המובילים דם ללב וחברת "גיוון אימג'ינג" (Given Imaging) שפיתחה גלולה המאפשרת צילום המעי הדק.
הטרמינולוגיה הרפואית, המוכרת למהנדס הרפואי, מעשירה את עבודת הצוות של המהנדס הרפואי עם הרופא. ממשק זה יוביל, לעניות דעתי, בעתיד הקרוב לתאוצה בתכנון פתרונות טכנולוגיים המותאמים פרטנית לפציינטים והביקוש למהנדסים רפואיים יעלה.

למרות כל זאת, השוק האמריקאי עדיין מוביל בכל הקשור להכרה ביתרונותיו של בוגר התוכניות האקדמיות המכשירות מהנדסים רפואיים כבר במסגרת התואר הראשון. להערכתי, כבר בשנים הקרובות תופנם תפיסה זו גם בשוק העבודה הישראלי. שכן, למהנדס הרפואי הכשרה רב תחומית ייחודית המשלבת את תחומי המכניקה, האלקטרוניקה, התוכנה, מדעי הרפואה, הנדסת תאים ורקמות, מערכות קליניות ומערכות מידע רפואיות. הכשרה רחבה זו מובילה למהנדס עצמאי השולט במיומנויות רבות ובעל ראייה מערכתית רחבה.