אקדמיה בפריפריה ובמרכז – יתרונות וחסרונות

אקדמיה בפריפריה ובמרכז – יתרונות וחסרונות 

07.03.2013 

"בכל הנוגע להשקעה בחינוך הטכנולוגי הגבוה, יש לשנות את סדר העדיפויות. עדיף להשקיע בתשתיות שיאפשרו נגישות של תושבי הפריפריה לרכישת השכלה טכנולוגית במרכז במקום להשקיע בחינוך הטכנולוגי אקדמי בפריפריה", מסביר פרופ' מוטי סוקולוב, נשיא מכללת אפקה להנדסה בת"א. 

בעשור האחרון בולט הגידול הרב במספר המוסדות האקדמיים ובעיקר בפריפריה, וכך עשרות מכללות שנפתחו בפריפריה מאפשרות לכל המעוניין (כמעט) נגישות חופשית לעולם ההשכלה הגבוהה. 

פתיחת המכללות בפריפריה נתפסת צעד חיובי והיא מסייעת כביכול לקידומה של הפריפריה. אך למעשה התוצאה הפוכה, ובמקום לקדם מקומות מרכזיים שתהיה בהם השכלה ברמה גבוהה ותהיה בהם נגישות לפריפריה, נאבקים המוסדות האקדמיים בפריפריה ברחבי ישראל להעסיק בהם את המרצים הטובים. 

לכאורה מצב זה מיטיב עם הסטודנטים בְּנושא נגישות האקדמיה לאזור מגוריהם, אך למעשה מצב זה אינו משפר את איכות ההוראה במוסדות האקדמיים המרוחקים. 

המרצים הטובים והמבוקשים נשארים במרכזי אקדמיה מובילים כגון תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע, בעוד המוסדות המרוחקים ממרכזים אלה נאבקים על שילובם של מרצים טובים בסגל ההוראה שלהם, ולעיתים נאלצים להתפשר ולהעסיק חברי סגל שנפלטו ממרכזי האקדמיה המובילים. 

כך יוצאים תושבי הפריפריה נפסדים. במקום ליהנות מרמה גבוהה של ההשכלה המוצעת במרכזים הגדולים, הם "מסתפקים" במה שמוצע להם במרכזים האקדמיים הקרובים לביתם. 

אני סבור כי במדינת ישראל פריפריה נחשבת למקום המרוחק אפילו כשעה נסיעה ברכבת מהמרכז. בעולם, זה מרחק סביר שמקובל לנסוע למוסד הלימודים כשמדובר בהשכלה גבוהה, בלי שזה ייחשב לפריפריה. 

לדעתי יש חשיבות לפיתוח ולביסוס החינוך הטכנולוגי הגבוה במרכז, בשל הריכוז הגדול של תעשייה ועסקים הפועל בו. החינוך הטכנולוגי מדגים באופן הפשוט ביותר את חשיבות קרבתה של האקדמיה למרכז משום  שתוכנית הלימודים של סטודנטים במסלול לימודי הנדסה מבוססת על טכנולוגיות ותעשיות שרובן נמצאות במרכז, ומי שלומד בקרבתן זוכה ללמידה עדכנית ולהשתלבות מהירה בתעשייה במהלך הלימודים ועם סיומם. 

לכן יש לאפשר השכלה טכנולוגית גבוהה ואיכותית במרכז לתושבי ישראל המתגוררים במרחק מהמרכזים התעשייתיים, ובמקום להתפזר, יש למקד את המשאבים בכמה מוקדים מרכזיים עם השקעה בשיפור התשתיות להנגשתם. 

יש לשפר את תשתיות התחבורה הציבורית (כבישים ורכבות) ולסייע להרחיב את מתחמי המעונות בקמפוסים שבמוסדות האקדמיים במרכז. כמו כן, את התקציב שהקצתה מדינת ישראל להקמתן ולתחזוקתן של המכללות בפריפריה, יש להפנות לתושבי הפריפריה עצמם ולסייע להם בעזרתו להגדיל את ההשקעה בתשתיות החינוכיות המקומיות המלוות את הילדים עד לסיום כיתות התיכון. כל זאת לצד סבסוד עלות הנסיעות או המגורים הנדרשת לתושבי הפריפריה שיבקשו ללמוד במרכזים האקדמיים. במקביל, על המדינה להמשיך ולעודד פיתוח תעשיות והבאת מוקדי עסקים אל הפריפריה, וכך לאחר תקופת הלימודים יוכלו תושבי הפריפריה לחזור לאזור מגוריהם ולבסס את הקריירה שלהם באזורם המקורי.