בתעשיות הביטחוניות מדווחים על זינוק במספר המועמדים, ובאפקה מזהים מגמה דומה בהרשמה ללימודים. גם בפרויקטי הגמר, שחלקם יישארו חסויים

עשרות שנים של מחקר, תקציבי עתק ואינסוף שעות אדם התנקזו לרגע אחד. הרגע שבו העולם כולו חזה בפלא השמיימי, עם סיכול חסר תקדים של מתקפה חסרת תקדים. אבל לאורך חודשים, עוד לפני מתקפת הטילים והכטב"מים האיראניים על ישראל, מערכת הביטחון שלנו רשמה הצלחות כבירות – עם יירוטים מבצעיים ראשונים של טילי החץ וכיפת מגן (כיפת ברזל הימית של רפאל) ועם ביצועים מרשימים של כיפת ברזל על פני תקופה ממושכת. ולא רק ביירוט ובהגנה: לרשות צה"ל עומדים במלחמה הזאת כלים, מערכות וטכנולוגיות קצה בכל תחום ותחום, שהופכים את שדה הקרב למשהו אחר לגמרי. יחד איתו, הם משנים את מפת הביקושים בשוק העבודה – ובאקדמיה.

על פי פרסום נרחב ב"כלכליסט" (28.4.24), מאז פרוץ המלחמה חווים בתעשיות הביטחוניות זינוק של עשרות עד מאות אחוזים בהגשת מועמדות למשרות ובשליחת קורות חיים. "עובדים שעברו לעבוד בסטארט-אפ חזרו אלינו כי הם רוצים לעשות משהו משמעותי", סיפרה לעיתון ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא אלביט למשאבי אנוש. היא מנתה שתי סיבות לעניין הגובר: חשיפת הטכנולוגיות החדשניות לציבור הרחב, לצד רצון באימפקט אמיתי. במקרה הישראלי, זה אומר ממש להגן על הבית. ניר רייס, סמנכ"ל ההון האנושי בתעשייה האווירית, הצביע על מגמה מעניינת: הרצון של רבים "לחזור מהמילואים ולבוא למקום יציב וצומח, שנותן להם קרקע בטוחה לחזור אליה וסבלנות לתקופות המילואים הממושכות".

מטבע הדברים, התפנית הזאת בשוק העבודה, בחיפוש אחר משמעות, אתגר טכנולוגי ובניית קריירה, מתחילה עוד קודם – במקום שבו מכשירים מהנדסים לתעשייה. קונקרטית, אפשר למצוא אותה בלימודי הנדסה מכנית. "אצלנו העלייה בהרשמה ביחס לשנה שעברה היא הבולטת מכולן", אומר ד"ר ינון יבור, ראש בית הספר להנדסה מכנית באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. הוא מעיד על גידול בכל המדדים: במספר המתעניינים, במניין המועמדים, בצמיחה ברישום ללימודי בוקר ובתפוסה כמעט מלאה במסלול ללימודי ערב וכבר בחודש אפריל – נתון חריג לשלב מוקדם בהליך ההרשמה. "אפשר לומר שבנסיבות מצערות, התחום שלנו חווה עדנה".

ארבע התמחויות בטיל אחד

"התעשייה הביטחונית, כמו גם זו האזרחית, היא אוסף גדול של מכונות ממגוון סוגים, ולמהנדסים מכניים יש ראייה מערכתית לבחון ולפתח אותן", מסביר ד"ר יבור. הוא מונה ארבע התמחויות בלימודי התואר הראשון בהנדסה מכנית , שכל אחת מהן אינה אלא תת מערכת בכל מכונה או מפעל (ההתמחות החמישית בהנדסה מכנית באפקה היא של מערכות רכב – מסלול ייחודי שלא קיים באף אקדמיה בארץ, ונותן מענה לפלח השוק הייחודי הזה). אז אם ניקח לדוגמא את החץ, גם מי שלא יודע מהי הנדסה מכנית, יהיה לו קל לראות קשר ישיר לכל אחת מההתמחויות: מכניקת מוצק – איך לתכנן נכון את הטיל הפיזי, את המבנה, הצורה, מרכז הכובד, הכוחות הפועלים עליו; חומרים – ממה נכון לבנות אותו ובאיזה תמהיל כך שיעמוד בדרישות המשקל, במאמצים השונים, בטמפרטורות הגבוהות ובזעזועים; מכטרוניקה ורובוטיקה – כדי למצוא את הטיל התוקף, המיירט חייב להיות מצויד ברכיבים הנכונים עם הבקרה הנדרשת, וכאן ההנדסה המכנית הולכת יד ביד עם הנדסת חשמל ותוכנה; זרימה ואנרגיה – מהו משטר הזרימות הפועל על הטיל, מה קורה לו במהירות על קולית ותת קולית, כיצד הוא מתחמם במעופו, מה מקנה לו אנרגיה ואיך פועל המנוע.

את הבסיס בכל התמחות מקבלים כלל הסטודנטים בתואר הראשון, משום שעל כך נשענת כל מערכת מודרנית. "אלו כבר לא מנגנונים שמבצעים פעולה אחת ויחידה, כמו צילינדר לדלת, כי אם מערכות משולבות ועתירות טכנולוגיה שמחייבות ידע רב תחומי. הבוגרים שלנו מגיעים ממש מוכנים לעולם הזה, ובזכות הבסיס היציב והאיתן שקיבלו, רבים מהם משתלבים במהירות בתעשיות עצמן – לא פעם בזיקה ישירה להתמחות שבחרו להרחיב".

אבל עוד לפני ההשתלבות בארגונים כמהנדסים מן המניין, האימפקט מתחיל כבר במהלך התואר –במעבדות הנדסה מכנית, בסיורים בתעשייה, בהרצאות של בכירים מהתעשייה ובעיקר בפרויקטי הגמר, שלא פעם נותרים חסויים. כאלו הם הפרויקטים המוזמנים על ידי משרד הביטחון, אשר מגיע עם בעיה הנדסית ומבקש עבורה פתרון. ולא סתם פתרון, אלא כזה שיושג בזריזות ובעלות ייצור נמוכה. "המנחים שלנו מגייסים לפרויקטים הביטחוניים סטודנטים מצטיינים, וזה לא נגמר בשרטוט על דף – הם ממש מייצרים אבטיפוס, ולעיתים מעבר לזה". ד"ר יבור גאה לספר שלאחר פיילוט מוצלח, משרד הביטחון ביקש להכפיל את היקף הפרויקטים המשותפים. אחד מהם כבר נכנס לפעולה מבצעית במלחמה הנוכחית.

קריירה יציבה ולא תלויית מצב רוח

ויש עוד מאפיין חשוב בתעשיות הביטחוניות שמושך אליהן את הטאלנטים בתקופה כזאת: היציבות. הצורך בשימור ידע, יחד עם האפשרות לבנות קריירה מגוונת בתוך הבית, מביאים לכך שלגמרי לא חריג למצוא עובדים עם ותק של 10, 15 ואפילו 20 שנה בארגונים הביטחוניים. ד"ר יבור: "כדי לפתח נגזרת של כיפת ברזל, למשל על פלטפורמה ימית, כדאי שיהיה שם מישהו מהפיתוח המקורי. תמיד צריך 'דם חדש' שיביא את התכנים החדשניים מהאקדמיה ויטמיע אותם במפעל. אבל זה בהחלט עולם של ותק, סבלנות ויציבות. ובתקופות של משבר ואי ודאות כלכלית, רבים מחפשים את זה. זה בלט כשההייטק החל להצטנן בצל ההאטה הכלכלית העולמית, וגם הקפאת הגיוסים בישראל על רקע הרפורמה המשפטית. בשונה מענפים כאלו ואחרים בהייטק, שהם לעיתים תלויי מצב רוח ואקלים ציבורי, הנדסה מכנית היא מה שגורם לדברים לעבוד. מערכות מכניות קיימות סביבנו תמיד ורק נעשות מורכבות יותר. לכן, יש צורך ביותר מהנדסות ומהנדסים המתמחים בתחומים האלו, לרבות אגב אנרגיה ירוקה והתייעלות אנרגטית – נושאים שאנחנו שמים עליהם דגש משמעותי בלימודים".

בחזרה לתעשיות הביטחוניות, ד"ר יבור צופה שהזרקור רב העוצמה שהופנה אליהן לא ידעך בשנים הקרובות – לאור הגידול החד בהוצאות הביטחון (גם ובעיקר באירופה מול רוסיה) ובשל הצורך בהמשך הפיתוחים. "דווקא כשנגיע לשקט יחסי, יידרשו פתרונות טכנולוגיים כדי לייצב את השקט הזה. המערכות הביטחוניות יידרשו לפתח את הדור הבא – את חץ 4 ו-5 ואת מגן אור, מערכת היירוט בלייזר, שגם בה, לצד חשמל ותוכנה, יש המון מכניקה. למשל בתחום הקריטי של פינוי החום". הוא מסכם: "העולם הביטחוני לעולם לא דורך במקום. הוא תמיד מתקדם כמעין מרוץ של חתול-ועכבר, ואתה תמיד מנסה להיות צעד אחד לפני היריב, ולשמש לעיתים כ'פרקליט השטן' כדי לאתר "חורים" במערכת שלך, שלעולם לא תהיה חסינה מבעיות. לכל אלה נדרשים מהנדסים מכניים, ואנחנו כאן כדי להעמיד כמה שיותר מהם, ובאיכות הטובה ביותר".

מתעניינים בלימודים?

אני מאשר/ת ומסכים/ה לרישום פרטיי במאגרי המידע של אפקה, לרבות לצורך דיוור ישיר של כל דבר פרסומת ועדכונים באמצעי התקשורת השונים.

*שדה חובה